הבדלים בין גרסאות בדף "נאמנות האב על בנו לבכורה ולאיסורים (דין 'יכיר')"

שורה 136: שורה 136:


===שיטת החזו"א שאומרים פלגינן===
===שיטת החזו"א שאומרים פלגינן===
ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (נט כז)] למד שלא כמו כל השיטות לעיל ואפשר לעשות 'פלגינן' ב'יכיר'.
ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (נט כז)] למד שלא כמו כל השיטות לעיל ואפשר לעשות 'פלגינן' ב'יכיר':
====ביאורו בדין בני בנים====
ובדין הגמ' שכאשר יש לבן בנים הוא לא נאמן אף עליו, מבאר שזה מחמת שנכללים בעדותו. ונראה בכוונתו שזה מדין 'עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה'. וגם האור גדול [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] למד שזה מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.


====ביאורו בשיטת הרמ"ה====
*'''ביאורו בדין בני בנים:''' ובדין הגמ' שכאשר יש לבן בנים הוא לא נאמן אף עליו, מבאר שזה מחמת שנכללים בעדותו. ונראה בכוונתו שזה מדין 'עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה'. וגם האור גדול [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)] למד שזה מדין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה.
בשיטת הרמ"ה שאין אדם יכול להעיד על בנו שהוא משפחה, למד החזו"א שזה לא בגלל בעיית פלגינן (כפי איך שהגר"א פירש), אלא זה מחמת שבדין 'יכיר' הוא יכול לומר על בנו שהוא אינו בנו או להעיד על בנו שהוא פסול, אבל כאן שהוא גם נשאר בנו מבחינה מציאותית וגם אומר שהוא אינו בנו מבחינה דינית אין לו נאמנות. <BR/>
 
וב'''פסקי דין רבניים''' (יא 332) הביאו את דברי החזו"א ודחו את דבריו והוכיחו מלשון ה'''רמ"ה''' ומלשון ה'''רמב"ן''' (יבמות מז א) שהסיבה שאין יכול להעיד שבנו משפחה, משום שלא עושים פלגינן, וכהבנת הגר"א.  
*'''ביאורו בשיטת הרמ"ה:''' בשיטת הרמ"ה שאין אדם יכול להעיד על בנו שהוא משפחה, למד החזו"א שזה לא בגלל בעיית פלגינן (כפי איך שהגר"א פירש), אלא זה מחמת שבדין 'יכיר' הוא יכול לומר על בנו שהוא אינו בנו או להעיד על בנו שהוא פסול, אבל כאן שהוא גם נשאר בנו מבחינה מציאותית וגם אומר שהוא אינו בנו מבחינה דינית אין לו נאמנות.  
 
*'''נפק"מ להלכה:''' נפק"מ בין ביאורו של הגר"א לחזו"א בדין של הרמ"ה, היכן שמעיד שבנו בן שפחה והאמא מתה. לפי הגר"א יכול האב להעיד שהרי היא כבר מתה ואין עדות עליה, ולפי החזו"א גם בזה הוא אינו נאמן שהרי אומר שהוא בנו המציאותי ולא הדיני.
 
וב'''פסקי דין רבניים''' (יא 332) הביאו את דברי החזו"א ודחו את דבריו והוכיחו מלשון ה'''רמ"ה''' ומלשון ה'''רמב"ן''' (יבמות מז א) שהסיבה שאין יכול להעיד שבנו משפחה, משום שלא עושים פלגינן, וכהבנת הגר"א.


ויש נפק"מ להלכה בין ביאורו של הגר"א לחזו"א בדין של הרמ"ה, היכן שמעיד שבנו בן שפחה והאמא מתה. לפי הגר"א יכול האב להעיד שהרי היא כבר מתה ואין עדות עליה, ולפי החזו"א גם בזה הוא אינו נאמן שהרי אומר שהוא בנו המציאותי ולא הדיני.
===ראיה מהגמ' לחזו"א===
===ראיה מהגמ' לחזו"א===
הגמ' ב'''יבמות''' (מז א) דנה באדם שאמר על עצמו שהוא גוי, ונוקטת שנאמן לפסול עצמו ולא לפסול בניו, והגמ' שואלת שיפסול בניו מדין 'יכיר'. '''תוס'''' מבאר שהכוונה שבניו יהיו ממזרים מדין עכו"ם הבא על בת ישראל. ומוכיח ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (נט כז)] שאומרים פלגינן שהרי על עצמו הוא לא נאמן, ורק נאסר מדין 'שוויא אנפשיה' ובכל זאת הגמ' נקטה שצריך להיות נאמן על בניו מדין 'יכיר'. וכן הוכיח '''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)]. '''שעורי ר' שמואל''' (ב"ב לא) דוחה ראיה זו, שמספיק שנאמן על עצמו מדין 'שוויא' כדי שזה לא ייחשב סתירה בין דינו לדין הבן. ומבסס דבריו על ה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)].
הגמ' ב'''יבמות''' (מז א) דנה באדם שאמר על עצמו שהוא גוי, ונוקטת שנאמן לפסול עצמו ולא לפסול בניו, והגמ' שואלת שיפסול בניו מדין 'יכיר'. '''תוס'''' מבאר שהכוונה שבניו יהיו ממזרים מדין עכו"ם הבא על בת ישראל. ומוכיח ה'''חזו"א''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&st=&pgnum=150 (נט כז)] שאומרים פלגינן שהרי על עצמו הוא לא נאמן, ורק נאסר מדין 'שוויא אנפשיה' ובכל זאת הגמ' נקטה שצריך להיות נאמן על בניו מדין 'יכיר'. וכן הוכיח '''אור גדול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14583&st=&pgnum=53 (ב)]. '''שעורי ר' שמואל''' (ב"ב לא) דוחה ראיה זו, שמספיק שנאמן על עצמו מדין 'שוויא' כדי שזה לא ייחשב סתירה בין דינו לדין הבן. ומבסס דבריו על ה'''שערי יושר''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37867&st=&pgnum=167 (ו יג)].
138

עריכות