הבדלים בין גרסאות בדף "דרכים שלא לעבור בבל יראה ובל ימצא"

שורה 104: שורה 104:
   
   
א. מ"לא יראה לך" לומדים שאיסור השהיית חמץ הוא רק על חמץ שיש עליו בעלות. מ"לא ימצא" לומדים שהמושג "  בעלות"  מתרחב.<BR/> בכל התורה דבר הגורם לממון אינו כממון, בפסח דבר הגורם לממון מגדיר את החמץ כחמץ שיש עליו בעלות.<BR/>למקומו הפיזי של החמץ "הימצאותו" נגישות, אין משמעות.                                                                                   
א. מ"לא יראה לך" לומדים שאיסור השהיית חמץ הוא רק על חמץ שיש עליו בעלות. מ"לא ימצא" לומדים שהמושג "  בעלות"  מתרחב.<BR/> בכל התורה דבר הגורם לממון אינו כממון, בפסח דבר הגורם לממון מגדיר את החמץ כחמץ שיש עליו בעלות.<BR/>למקומו הפיזי של החמץ "הימצאותו" נגישות, אין משמעות.                                                                                   
ב. איסור השהיית חמץ נלמד משני הלוואים בנפרד. <BR/>מ"לא יראה לך" לומדים שעוברים על כל חמץ שיש עליו בעלות מלאה בלי קשר למקומו ומ"לא ימצא" לומדים שעוברים על כל חמץ המצוי לאדם.
ב. איסור השהיית חמץ נלמד משני הלוואים בנפרד. <BR/>מ"לא יראה לך" לומדים שעוברים על כל חמץ שיש עליו בעלות מלאה בלי קשר למקומו ומ"לא ימצא" לומדים שעוברים על כל חמץ המצוי לאדם.
ג. איסור השהיית חמץ נלמד מ"הממוצע"  בין  "בל יראה"  לבין "בל ימצא" משני הלאווים לומדים שאיסור השהיית חמץ אינו תלוי בבעלות הממונית,<BR/> אלא בזיקה מסויימת לחמץ,היותו מצוי לאדם(נחלקו בהגדרת מצוי,כדלהלן).
ג. איסור השהיית חמץ נלמד מ"הממוצע"  בין  "בל יראה"  לבין "בל ימצא" משני הלאווים לומדים שאיסור השהיית חמץ אינו תלוי בבעלות הממונית,<BR/> אלא בזיקה מסויימת לחמץ,היותו מצוי לאדם(נחלקו בהגדרת מצוי,כדלהלן).


=== שיטת רש"י ===
=== שיטת רש"י ===
233

עריכות