119
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"
אין תקציר עריכה
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
אסף יעקב הלוי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===מאן דאמר טרפה=== | ===מאן דאמר טרפה=== | ||
'''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | '''הרא"ש''' בתוספותיו על אתר (תורא"ש חולין לב: ד"ה "אלא אסורות") מבאר את סוגייתנו על פי פשטה, ומוסיף ואומר שלא מסתבר לומר שנקובת הושט הינה [[נבלה|נבלה]], שהרי מדובר בפציעה קלה יחסית, שלא כמו פסוקת הגרגרת – שהיא פציעה חמורה הרבה יותר. | ||
וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 ( | וכן פסקו '''ר"ת''' (ספר הישר תמג), ה'''אשכול''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=402&hilite= (הלכות שחיטת חולין כד)], ה'''אור זרוע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8726&st=&pgnum=118 (אור זרוע א שעח)] בעל ה'''מכריע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8910&st=&pgnum=11 (ה ד"ה ורבינו יעקב)] '''בעל הסמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=202 (עשין סג ד"ה "מעשה במחט")], '''בעל הסמ"ק''' (סימן רא), '''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה טו ג, קיח ג), ה'''עיטור''' (שער ב כה ד) ,ה'''ראבי"ה''' (אלף פו ד"ה ורבינו תם) וה'''טור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=80 (יורה דעה לג)]. כך כתב גם ה'''מהרש"א''' (בכורות כ: ד"ה בא"ד משמע) וכן פסק ה'''בניין עולם''' (יורה דעה יא ד"ה שבתי) בשם הרי"ף שהשמיט דין זה ופסק כך גם בעצמו. '''רע"א''' (חולין לב:) מביא ראיות לכך שנקובת הושט מוגדרת כטרפה, אך מסתייג ואומר שאי אפשר לפסוק כנגד ה'''רמב"ם''' וה'''שו"ע''', [[#מאן דאמר נבלה|שכפי שנראה להלן]], פסקו הפוך. | ||
===מאן דאמר נבלה=== | ===מאן דאמר נבלה=== | ||
'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], החת"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו) וה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], המשתמש בביטוי הייחודי | '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)], הוסיף את נקובת הושט לפסוקת הגרגרת ברשימת הנבלות. כמותו פסקו ה'''רבינו גרשום''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (חולין לב:)],'''רשב"א''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40909&st=&pgnum=38 (חולין מב. ד"ה אלו)], ה'''רמב"ן''' (חולין ט. ד"ה אבל), ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=264 (קז ד"ה כתב הרב)], ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)], החת"ס (יורה דעה כד ד"ה יקרתו) וה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)], המשתמש בביטוי הייחודי | ||
[[#נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם|'נבלה מחיים']] כלפי נקובת הושט. | [[#נבלה מחיים – שיטת הרמב"ם|'נבלה מחיים']] כלפי נקובת הושט. | ||
====קושיית המשכנות יעקב==== | ====קושיית המשכנות יעקב==== | ||
בעל ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק | בעל ה'''משכנות יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37575&st=&pgnum=211&hilite= (סוף חלק יורה דעה)] מקשה על שיטת השו"ע ושאר הפוסקים שנקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מ'''תוספתא''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39592&st=&pgnum=20 (חולין ב י)] אשר ממנה עולה בפירוש שנקובת הושט היא [[טרפה|טרפה]] בלבד; ובוודאי לא יתכן שיחלקו ראשונים על התנאים. על קושייתו מתרץ בעל ה'''בית הלוי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14668&st=&pgnum=233&hilite= (ב כ ג)] שני תירוצים שונים: | ||
*התוספתא מתייחסת אך ורק על למצב כזה בעוף (הפניה לחלק על עופות), אך במקרה כזה בבהמה גם לשיטתה, הבהמה תחשב ל[[נבלה|נבלה]]. | *התוספתא מתייחסת אך ורק על למצב כזה בעוף (הפניה לחלק על עופות), אך במקרה כזה בבהמה גם לשיטתה, הבהמה תחשב ל[[נבלה|נבלה]]. | ||
*ישנם שיבושי לשון רבים בתוספתא, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה|נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו היום. | *ישנם שיבושי לשון רבים בתוספתא, ויתכן שהנוסח שעמד בפני הראשונים שפסקו שנקובת הושט היא [[נבלה|נבלה]] היה שונה מהנוסח העומד בפנינו היום. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===סתירה בשיטת רש"י והשו"ע=== | ===סתירה בשיטת רש"י והשו"ע=== | ||
'''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=8&format=pdf (חולין ח. ד"ה והאיכא צדדים)] אומר שאם במהלך שחיטה בסכין חמה ומלובנת הסכין פוגמת בושט ושורפת (שריפה כנקב דמי, רש"י) אותו הבהמה נעשית [[טרפה|טרפה]]. על פניו, דבריו כאן עומדים בסתירה לדבריו שהובאו לעיל, בהם היה משמע שנקב בושט הופך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]] ולא ל[[טרפה|טרפה]]. | '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=8&format=pdf (חולין ח. ד"ה והאיכא צדדים)] אומר שאם במהלך שחיטה בסכין חמה ומלובנת הסכין פוגמת בושט ושורפת (שריפה כנקב דמי, רש"י) אותו הבהמה נעשית [[טרפה|טרפה]]. על פניו, דבריו כאן עומדים בסתירה לדבריו שהובאו לעיל, בהם היה משמע שנקב בושט הופך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]] ולא ל[[טרפה|טרפה]]. | ||
סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 ( | סתירה דומה קיימת בדברי ה'''שולחן ערוך''', אשר בהלכות טריפות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] מגדיר בהמה נקובת ושט כ[[נבלה|נבלה]] כפי שראינו לעיל, ולעומת זאת בהלכות שחיטה כותב [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=73 (כו א)] שאם הנקב נולד בשעת השחיטה היא מוגדרת כ[[טרפה|טרפה]] דווקא. | ||
===ביאור הסתירה=== | ===ביאור הסתירה=== | ||
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/> | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ה'''רמב"ם''' לא חילק בין המקרים ופסק שגם נקב הנעשה בשעת השחיטה יהפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]]. | ||
==נקובת הושט בעוף== | ==נקובת הושט בעוף== | ||
'''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 ( | '''הרמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] פוסק בהדיא שאין לחלק בין בהמה לעוף, וכן נראה לומר בדעת ה'''שו"ע''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ג)] שלא חילק.<BR/> | ||
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה). | נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה). | ||
===שיטת הרשב"א=== | ===שיטת הרשב"א=== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של '''ביה"ל''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו. | חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של '''ביה"ל''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו. | ||
==דין תורבץ הושט== | ==דין תורבץ הושט== | ||
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 ( | תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יורה דעה כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")]. | ||
לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומתם, לשיטת ה'''שו"ע''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע בפעולתו התקינה של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.<BR/> | לשיטת ה'''רמב"ם''' והפוסקים כמותו, ניתן לומר שכל חשיבותם של הקנה והושט נובעת מכך שהם המקום הספציפי והיחיד אותו ניתן לחתוך ובו ניתן לבצע מעשה שחיטה כשר, ורק מסיבה זו נקובת הושט נפסלת. ממילא, נקב במקום אחר בו לא ניתן לעשות מעשה שחיטה מלכתחילה, ככל שיהיה קרוב למקום ה'חוקי', לא יהיה די בו כדי להפוך את הבהמה ל[[נבלה|נבלה]], כי הוא לא מקום כשר למעשה השחיטה ממילא. לעומתם, לשיטת ה'''שו"ע''' והפוסקים כמותו, יש לומר שלאחר שלמדנו את חשיבותם הספציפית של הקנה והושט כ'מקום שחיטה', כל פגיעה בהם על פי גדרי הטרפות תהווה פסילה של שחיטת הבהמה. לכן, בגלל שנקב בתורבץ הושט פוגע בפעולתו התקינה של הושט במידה שווה לנקב בושט עצמו ('מה לי סנטימטר למטה מה סנטימטר למעלה'), גם הוא יהווה פסילה באופן דומה לנקב בושט עצמו.<BR/> | ||
בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | בקצרה, נקודת המחלוקת בנושא תורבץ הושט היא האם כדי לפסול את הבהמה בעינן פגם דווקא במקום השחיטה עצמו או שבחיסור יכולת הפעולה התקינה של הסימנים סגי. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא (עח: ד"ה מעכב) שראינו לעיל. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. אם כן, מהו פשר היותה של נקובת הושט [[נבלה]] מחיים?<BR/> | ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=3&halocha=19&hilite= (שחיטה ג יט)] מונה את נקובת הושט בתוך רשימה של בהמות שהוא מגדיר כ'[[נבלה|נבלה]] מחיים', וכן פסק ה'''אורחות חיים''' (הלכות טרפות מז) בשמו, כך כותב גם '''רש"י''' בבא קמא (עח: ד"ה מעכב) שראינו לעיל. לכאורה, משמעותו המעשית של המושג [[נבלה|נבלה]] מחיים היא קיומה של טומאת משא ומגע של [[נבלה|נבלה]] בבהמה, אך כאשר ה'''רמב"ם''' עצמו [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=10&hilchos=60&perek=2&hilite= (אבות הטומאה ב א)] מנה את הבהמות שמטמאות עוד בחייהן, הוא השמיט מהרשימה את המקרה שלנו, נקובת הושט. אם כן, מהו פשר היותה של נקובת הושט [[נבלה]] מחיים?<BR/> | ||
===חילוק בין דין טומאה לדין האיסור=== | ===חילוק בין דין טומאה לדין האיסור=== | ||
בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= ( | בעל ה'''תבואות שור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24698&st=&pgnum=112&hilite= (יורה דעה לג ג)] מחלק ומסביר שישנו הבדל בין איסור האכילה הקיים ב'''נבלה''' לבין דין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]]. בעוד שבמקרה כשלנו איסור האכילה חל על הבהמה עוד מחייה, היא מטמאת בטומאת נבילה רק אחרי מותה, וכן כתב ה'''אור שמח''' (שחיטה ג יט ד"ה או שנפסק). נפקא מינה של היותה נבלה מחיים דווקא, ולא טרפה, בכך שחשוד לנבלות אינו חשוד על הטרפות ולהיפך. <BR/> | ||
ה'''פלתי''' ( | ה'''פלתי''' (יורה דעה לג ב) מחלק גם הוא בין דין איסור [[נבלה]] לבין דין [[טומאת נבלה]]. בנוסף לדברינו לעיל, הוא מביא אפשרות נוספת להבנת הסוגיה ואומר שהבהמה נחשבת לטרפה מחייה, נבלה לעניין איסור לאחר השחיטה בהיותה מפרכסת ונבלה לעניין טומאה לאחר מיתה.<BR/> | ||
לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]] לאיסור [[נבלה]], מ'''גמרא''' בחולין (לז.) המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח. | לעומתם, דוחה '''רבי מאיר שמחה''' בחידושיו על חולין (עה: ד"ה ולומר) את האפשרות של חילוק בין [[טומאת נבלה|טומאת הנבלה]] לאיסור [[נבלה]], מ'''גמרא''' בחולין (לז.) המביאה ראייה מפסוק העוסק בטומאת נבלה לדין העוסק באיסור האכילה של נבלה, מחיבור זה משמע ששני העניינים נובעים מאותו שם וממילא נדחה חילוקם של התבואות שור והאור שמח. | ||
===טרפה מחיים=== | ===טרפה מחיים=== | ||
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 ( | גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יורה דעה לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יורה דעה לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם. | ||
תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה[[#שיטת האחיעזר|'''אחיעזר''']] לעיל ואכמ"ל. | תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה[[#שיטת האחיעזר|'''אחיעזר''']] לעיל ואכמ"ל. | ||
===שיטת הזכר יצחק=== | ===שיטת הזכר יצחק=== | ||