הבדלים בין גרסאות בדף "נקובת הוושט"

נוספו 14 בתים ,  00:36, 23 במאי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה –  כי הוא איננו נחשב בחיים.  
ניתן לדייק דין דומה בדברי ה'''משרת משה''' (איסורי ביאה י ד"ה הנה), האומר שלמאן דאמר שטרפה אינה חיה, הסימן בו נעשתה הטרפה אינו 'חי', ולכן יש לומר ששחיטה שלו לא תחשב שחיטה, כלומר, בדומה לבית הלוי, גם המשרת משה מסביר שהסימן הפגום לא נחשב בסטנדרט לשחיטה –  כי הוא איננו נחשב בחיים.  


הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן ניקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהם נפגע, הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של ביה"ל.
הסברו של '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=32b&format=pdf (ד"ה יש מהן נבלות)] לכך שבהמות שושטן ניקב או שגרגרתן נפסקה מוגדרות כנבלות הוא ש"איתרע מקום שחיטה דידהו", מקום השחיטה שלהם נפגע, הסבר זה עולה בקנה אחד עם הסבריו השונים של '''ביה"ל'''.


=====שיטת הגר"ח=====
=====שיטת הגר"ח=====
שורה 48: שורה 48:
===ביאור הסתירה===
===ביאור הסתירה===
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/>
נראה לומר שסתירה זו קיימת אך ורק אם אנו מבינים שנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הבהמה|בבהמה עצמה]] ולא חסרון במעשה השחיטה, הבנה שעל פיה אין הבדל בין נקב במקום השחיטה לבין נקב אחר מלבד העובדה שמקום הנקב הזה הוא בסימנים מגדירי-החיים. אך, אם נבין שהנקב בושט מהווה חיסרון [[#פגם בחפצא של הסימנים|במעשה השחיטה]], יש לחלק בין שני סוגי הפגמים בושט שראינו, שהרי לא מסתבר שנקב שנעשה במקום לאחר שנשחט כבר יהווה חיסרון במעשה השחיטה שכבר קרה, ועל כן במקרה כזה הבהמה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד. <BR/>
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של ביה"ל, אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]].<BR/>
אמנם את שיטת רש"י ניתן לתרץ כך ולהגיד שהוא אכן הבין כהסברו השני של '''ביה"ל''', אך את שיטת ה'''שו"ע''' לא ניתן לתרץ כך, שהרי, כפי שנראה להלן, השו"ע לא חילק בנקובת הושט בין עוף לבהמה, וממילא לא ניתן לומר שהוא הולך ע"פ סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''' [[#נקובת הושט בעוף|כדבעינן למימר לקמן]]. תירוץ אפשרי הוא להבין שגם על פי סברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''בית הלוי''', אפשר להבין שבמצב של נקב בושט, השחיטה תהיה [[טרפה|טרפה]] בלבד כיוון שסוף סוף החלק בו נעשה הפגם בסימן כבר שחוט, מת במובן מסוים, וכיוון שכך משמעותם של פגמים בו יורדת והם יטריפו את הבהמה בלבד ולא יהפכוה ל[[נבלה|נבלה]].<BR/>
למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''ביה"ל''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות (ג. ד"ה נבילה), שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' (בבא קמא עח: ד"ה המעכב) כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''ביה"ל''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל.
למעשה, גם את שיטת '''רש"י''' לא ניתן לתרץ כך. שהרי אילו אכן היה מבין כסברתו הראשונה של '''ביה"ל''', אזי הבהמה הייתה [[טרפה]] בחייה ו[[נבלה]] רק לאחר מיתה. ברם, ה'''גר"א קלצקין''' (שו"ת אמרי שפר ג) מוכיח שרש"י סובר שנקובת הושט נחשבת ל[[נבלה]] כבר בחייה. הוכחתו נסמכת על ה'''גמרא''' בבכורות (ג. ד"ה נבילה), שם מסביר '''רש"י''' שבמקרה בו לגוי יש בעלות על חלק מוושטה של הבהמה, אזי הוא נקרא בעלים על כל דבר העושה את הבהמה נבלה. בנוסף, '''רש"י''' (בבא קמא עח: ד"ה המעכב) כותב את הביטוי 'נבלה מחיים' באופן מפורש. נמצא, אם כן, שלא ניתן לתרץ את שיטת '''רש"י''' בכך שהוא סובר כשיטתו השניה של '''ביה"ל''' וממילא נתרוץ אותו באותו אופן כמו את ה'''שו"ע''' לעיל.
===הדעות החולקות===
===הדעות החולקות===
שורה 56: שורה 56:
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה).
נראה שבעלי שיטה זו סברו כסברתו [[#פגם בחפצא של הבהמה|הראשונה]] של '''ביה"ל''', לפיה הבעיה בניקוב הושט היא היותו אחד מהסימנים שהפגימה בהם נחשבת יותר מאשר פגיעה בשאר האיברים. ניתן להסיק זאת כיוון שעל פי סברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] נקובת הושט בעוף אינה [[נבלה|נבלה]] בהכרח, שהרי על פי סברה זו, אין הנקב בושט משנה את מעמדה של הבהמה כולה ופוסל אותה, כי אם רק פוסל את הסימן, מגרע את יכולתו של הושט להצטרף לשחיטה כשרה. פסילתו של סימן אחד תהיה משמעותית רק בבהמה שצריך שני סימנים בשביל להתירה. ברם, עוף ששחיטתו כשרה אף בסימן אחד ניתן לשחוט ולהתיר לאכילה בשחיטת הקנה בלבד, אף על פי שהושט נפסל. כך גם הסביר בעל '''שו"ת חלקת יעקב''' (לו ד"ה והנה עלה).
===שיטת הרשב"א===
===שיטת הרשב"א===
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של ביה"ל, שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד.
אם כן, נמצא שהשאלה האם נקב הושט בעוף מגדיר אותו כ[[טרפה|טרפה]] או כ[[נבלה|נבלה]] תלויה בשאלה מדוע הבהמה נקובת הושט מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] מלכתחילה. ה'''רשב"א''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%90 (תורת הבית ב א, כו.)] כותב שנקובת הושט נעשית ל[[נבלה|נבלה]] אך ורק לאחר מעשה השחיטה. כלומר, נקובת הושט אינה מוגדרת כ[[נבלה|נבלה]] בפני עצמה משעה שנוצר הנקב, אלא רק מעשה השחיטה הופך אותה לכזו. ממילא ברור ששיטת הרשב"א תואמת לסברתו [[#פגם בחפצא של הסימנים|השנייה]] של '''ביה"ל''', שנקובת הושט הוי חיסרון בשחיטה, מכך נובע, על פי דברינו לעיל, שלשיטת ה'''רשב"א''' נקובת הושט בעוף תוגדר כ[[טרפה|טרפה]] בלבד.
===שיטת האחיעזר===
===שיטת האחיעזר===
חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של ביה"ל ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו.
חרף דברינו ודברי החלקת יעקב לעיל, ה'''אחיעזר''' (ב ח) מוכיח שגם לשיטתו השנייה של '''ביה"ל''' ניתן לטעון שנקובת הושט בעוף מוגדרת כ[[נבלה]]. הוא מביא תשובה של ה'''ברית אברהם''' (יורה דעה כד), ממנה עולה ששחיטת הקנה של עוף בזמן שושטו של העוף שמוט, מנותק ממקומו, לא מועילה כיוון שמלכתחילה גם בעוף ישנו צורך בשני הסימנים. בגלל ששחיטה בסימן שמוט פסולה, עוף זה לא היה ראוי כלל לשחיטה בשני סימניו. נמצא, אם כן, שגם נקובת הושט בעוף יכולה להיות [[נבלה]] גם למאן דאמר שהחיסרון בעוף מנוקב-ושט הוא בשחיטה ולא בעוף עצמו.
==דין תורבץ הושט==
==דין תורבץ הושט==
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")].
תורבץ הושט הוא החלק הנמצא מיד מעל הושט לכיוון הפה, החיתוך בו איננו מעשה שחיטה כשר [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=1&halocha=6&hilite= (שחיטה א ו)] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=60 (יו"ד כ ב)] ונחלקו חכמינו בדינו. ה'''שו"ע''' פסק [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (לג ג)] שנקב בתורבץ הושט הופך אותה ל[[נבלה|נבלה]]. לעומתו, פסק ה'''רמב"ם''' [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=5&hilchos=29&perek=6&halocha=2&hilite= (שחיטה ו ב)] שניקוב תורבץ הושט הופך את הבהמה ל[[טרפה|טרפה]], כך פסק גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ה)] בשמו וכן ה'''כלבו''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45043&st=&pgnum=263 (קז ד"ה "הגרמה")].
שורה 77: שורה 77:
===טרפה מחיים===
===טרפה מחיים===
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם.
גם ה'''ש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9145&st=&pgnum=125 (יו"ד לג ד)] לא קיבל את החילוק בין חלותה של טומאת נבלה לבין האיסור על אכילת הנבילה. לכן מציע ה'''ש"ך''' תירוץ שונה, ומסביר, שכוונת הרמב"ם בהגדרה 'נבלה מחיים' אינה שהבהמה מוגדרת כנבלה כבר מעכשיו, אלא רק שכתוצאה מהפגם היא אינה יכולה להישחט כלל, וממילא לכשתישחט תעשה אוטומטית נבלה רגילה, וכן הסביר ה'''ב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14267&st=&pgnum=79 (יו"ד לג ד"ה "ושט")] בשיטת הרמב"ם.
תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה'''אחיעזר''' (הפניה לדברי האחיעזר) לעיל ואכמ"ל.
תירוצם של ה'''ש"ך''' וה'''ב"ח''' קשה מפשט לשון הרמב"ם, שהשתמש במושג בהווה – 'נבלה מחיים', ולא בלשון עתידית המתאימה להסבר שהם הציעו. ניתן היה להקשות על דבריהם גם משיטת ה'''רמב"ם''', הפוסק שנקובת הושט בעוף נחשבת ל'''נבלה''' רגילה, פסק ממנו נובע שהוא סובר שהפסול הוא בעוף עצמו ולא ביכולת לשחוט אותו, אחרת היה ניתן לשחוט את העוף בקנה בלבד אלא שיש לתרץ כדברי ה[[#שיטת האחיעזר|'''אחיעזר''']] לעיל ואכמ"ל.
===שיטת הזכר יצחק===
===שיטת הזכר יצחק===
בעל ה'''זכר יצחק''' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים מאותו השם. ברם, בגלל שבאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, היא לא יכולה לקבל טומאה ואיסור האכילה יחול עליה לבדו.
בעל ה'''זכר יצחק''' (ב יח) מבאר שאמנם בין דיני הטומאה לדיני האיסור בנבלה אין כל חילוק, ובאמת שניהם נובעים מאותו השם. ברם, בגלל שבאופן פיזי הבהמה עדיין חיה, היא לא יכולה לקבל טומאה ואיסור האכילה יחול עליה לבדו.
119

עריכות