9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 78: | שורה 78: | ||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (קכד א ד"ה ויש מפרשים) אחר שהביא פירוש הרמב"ן בזה וקושייתו, כתב בשם רבנו חננאל הסבר נוסף לגמרא בעירובין. אבל גם הוא דחה זה הפירוש מכח הקושיה שהקשה לעיל על שיטת רבנו תם ובעה"מ, שמוכח מהגמרא שהמשנה גבי קורנס אינה אליבא דר' נחמיה, וממילא מוכח שכלי שמלאכתו לאיסור לעולם אסור לטלטלו. | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (קכד א ד"ה ויש מפרשים) אחר שהביא פירוש הרמב"ן בזה וקושייתו, כתב בשם רבנו חננאל הסבר נוסף לגמרא בעירובין. אבל גם הוא דחה זה הפירוש מכח הקושיה שהקשה לעיל על שיטת רבנו תם ובעה"מ, שמוכח מהגמרא שהמשנה גבי קורנס אינה אליבא דר' נחמיה, וממילא מוכח שכלי שמלאכתו לאיסור לעולם אסור לטלטלו. | ||
נמצא לנו שתי שיטות בתנאים. | ===דעת רב יהודה=== | ||
עד כה נמצא לנו שתי שיטות בתנאים. | |||
*דעת ר' נחמיה שמתיר רק לצורך, ובדעתו פליגי רבה ורבא אם הוא לצורך גופו בלבד או גם לצורך מקומו, ונחלקו הראשונים לשיטתו לגבי כלי שמלאכתו לאיסור. | *דעת ר' נחמיה שמתיר רק לצורך, ובדעתו פליגי רבה ורבא אם הוא לצורך גופו בלבד או גם לצורך מקומו, ונחלקו הראשונים לשיטתו לגבי כלי שמלאכתו לאיסור. | ||
*דעת ת"ק דר' נחמיה שהיא גם דעת ר' יוסי שכלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך ושלא לצורך (לאביי לגופו ומקומו ולרבא אף מחמה לצל) ואילו כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל אלא לצורך (לאביי לצורך גופו ולרבא אף לצורך מקומו). דעת סתם משנה [[#סוגיה ראשונה|בריש הפרק]] לפי רבה ורבא יש להעמידה כר' יוסי ות"ק דר' נחמיה. | *דעת ת"ק דר' נחמיה שהיא גם דעת ר' יוסי שכלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך ושלא לצורך (לאביי לגופו ומקומו ולרבא אף מחמה לצל) ואילו כלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל אלא לצורך (לאביי לצורך גופו ולרבא אף לצורך מקומו). דעת סתם משנה [[#סוגיה ראשונה|בריש הפרק]] לפי רבה ורבא יש להעמידה כר' יוסי ות"ק דר' נחמיה. | ||
אמנם כתבו '''בעל המאור'''', ה''''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שלדעת [[#סוגיה ראשונה|רב יהודה בריש הפרק]] שהוא אוסר לגמרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, יש לבאר בדעת תנא קמא שכלי הניטל לצורך ושלא לצורך הוא דווקא בשמלאכתו להיתר וגם בזה אינו מותר מחמה לצל, וכלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל. ולדעת ר' נחמיה אף שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך גופו כלומר תשמישו, וכפי שאומר בברייתא (קמד א) אפילו טלית ואפילו תרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן. ולשיטתו דעת ר' יוסי המתיר אף כלי שמלאכתו לאיסור היא יחידאה (וכשיטתיה אזלא הברייתא דחזרו והתירו), אך רבנן אוסרים לגמרי בכלי שמלאכתו לאיסור. נמצא שלשיטתו ישנן שלוש שיטות בתנאים. | |||
כתבו '''בעל המאור'''', ה''''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' שלדעת [[#סוגיה ראשונה|רב יהודה בריש הפרק]] שהוא אוסר לגמרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור, יש לבאר בדעת תנא קמא שכלי הניטל לצורך ושלא לצורך הוא דווקא בשמלאכתו להיתר וגם בזה אינו מותר מחמה לצל, וכלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל. ולדעת ר' נחמיה אף שמלאכתו להיתר אינו ניטל אלא לצורך גופו כלומר תשמישו, וכפי שאומר בברייתא (קמד א) אפילו טלית ואפילו תרווד אינם ניטלים אלא לצורך תשמישן. ולשיטתו דעת ר' יוסי המתיר אף כלי שמלאכתו לאיסור היא יחידאה (וכשיטתיה אזלא הברייתא דחזרו והתירו), אך רבנן אוסרים לגמרי בכלי שמלאכתו לאיסור. נמצא שלשיטתו ישנן שלוש שיטות בתנאים. | |||
והקשה על זה הרמב"ן (ד"ה קורנוס) שא"כ למה התירה המשנה דווקא לפצוע אגוזים, והרי מותר אף לצורך מקומו לפי ת"ק דר' יוסי (קושיה זו קשה גם על פירוש רבא בסוגיה), ותירץ שבא לחדש שקורנס של נפחים אפילו לצורך גופו אסור, ולכן באה המשנה הבאה לומר שכל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך, היינו אפילו לצורך מקומו. הובאו דבריו גם ברשב"א ריש פרקין. | והקשה על זה הרמב"ן (ד"ה קורנוס) שא"כ למה התירה המשנה דווקא לפצוע אגוזים, והרי מותר אף לצורך מקומו לפי ת"ק דר' יוסי (קושיה זו קשה גם על פירוש רבא בסוגיה), ותירץ שבא לחדש שקורנס של נפחים אפילו לצורך גופו אסור, ולכן באה המשנה הבאה לומר שכל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך, היינו אפילו לצורך מקומו. הובאו דבריו גם ברשב"א ריש פרקין. | ||
==כלי אוכל וספרי קודש== | ==שיטת ההלכה== | ||
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. | הפוסקים כולם פסקו כתנא קמא לפי פירוש רבא בסוגיה, שכלי שמלאכתו להיתר מותר ליטלו אפילו מחמה לצל, ואילו כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו אבל לא מחמה לצל, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כה א-ג) וב'''טור''' (אורח חיים שח) וב'''שלחן ערוך''' (שח ג-ד). | ||
===כלי אוכל וספרי קודש=== | |||
כתב '''בעל המאור''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40787&st=&pgnum=22 (בדפי הרי"ף מז א)] בסוף דבריו שכל מה שהוצרכו לאסור מלכתחילה הם דווקא כלים שפעמים מצויים במלאכת איסור, אבל כלים המיוחדים למלאכת היתר, כגון שולחן כוס וקערה לא עלתה על דעת אדם מעולם שיהיו אסורים. וב'''תוספות''' (קכג ב ד"ה מקצוע) כתב שמלכתחילה אסרו דווקא כלים שאין להם בית קיבול, אבל כלים בעלי בית קיבול ככוסות וצלחות וכד' היו מטלטלין לעולם. גם ה'''ר"ן''' בחידושיו (קכג ב ד"ה בראשונה) כתב שמלכתחילה לא נאסרו אלא כלים שפעמים נעשים בהם מלאכת איסור, אבל כלים שהם לעולם לצורך היתר כגון כוסות וצלחות וקערות מותר, וכן הוא ב'''ריטב"א''' משמו (קכג ב ד"ה ת"ר). לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבהם מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא ב'''חידושי הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}}. | |||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הוא לא הותר אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. | |||
בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] כתב בשם הרב '''כנסת הגדולה''' (דרוש מקור) שכלי האוכל מותרים אפילו שלו לצורך כלל. | |||
===טלטול שלא לצורך כלל=== | |||
{{סוגיה מורחבת|טלטול כלי בשבת שלא לצורך}} | |||
כתב ה'''רשב"א''' (שבת מג ב) שטלטול כלי שלא | |||
==טעם האיסור== | |||
כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר)שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||