111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מעשה שבת"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דעות התנאים
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
=דעות התנאים= | =דעות התנאים= | ||
מצינו מחלוקת ב'''גמרא''' (חולין טו א) לגבי דינו של אדם שעשה מעשה אסור בשבת (הברייתא דנה לגבי איסור בישול). דעת רבי מאיר שהמבשל בשבת, בשוגג – יאכל (אפילו המבשל בעצמו), במזיד - לא יאכל (בשבת, אבל למוצאי שבת יכול לאכול אפילו הוא), דעת רבי יהודה שבשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית (אבל לאחרים מותר במוצאי שבת), ודעת רבי יוחנן הסנדלר שבשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים. | מצינו מחלוקת ב'''גמרא''' ׁׁ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= חולין טו א]) לגבי דינו של אדם שעשה מעשה אסור בשבת (הברייתא דנה לגבי איסור בישול). דעת רבי מאיר שהמבשל בשבת, בשוגג – יאכל (אפילו המבשל בעצמו), במזיד - לא יאכל (בשבת, אבל למוצאי שבת יכול לאכול אפילו הוא), דעת רבי יהודה שבשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית (אבל לאחרים מותר במוצאי שבת), ודעת רבי יוחנן הסנדלר שבשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים. | ||
'''תוספות''' ( | '''תוספות''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= שם ד"ה המבשל]) הסבירו את ההדרגה והראו כי המזיד של רבי מאיר הוא השוגג של רבי יהודה, והמזיד של רבי יהודה הוא השוגג של רבי יוחנן הסנדלר. [אבל בדברי '''רש"י''' ישנה לכאורה סתירה בין פירושו ל[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=34&format=pdf= כתובות לד א ד"ה במזיד לא יאכל] ששם כותב שלאחרים מותר בו ביום, לעומת הפירוש אצלנו [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=15&format=pdf= ד"ה לא יאכל] ששם מפרש כתוס' שגם לאחרים אסור בו ביום]. | ||
לעומת זאת, מצינו כי ה'''ירושלמי''' (תרומות ב א) | לעומת זאת, מצינו כי ה'''ירושלמי''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= תרומות ב א]) מוסיף דעה של רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה ש"כל דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת: בין בשוגג בין במזיד - אסור בין לו ובין לאחרים לא יאכל, וכל דבר שאין חייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועשאו בשבת: בשוגג – יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד – לא לו ולא לאחרים", ומסביר ה'''פני משה''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40742&st=&pgnum=26&hilite= ד"ה כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא הורי לן]) שלרבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה אפילו המבשל בשבת בשוגג אסור לאכול את הדבר בין לו ובין לאחרים. | ||
מה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר (וכך מסתבר לומר גם טעמו של רבי ישמעאל) אשר כל כך מחמיר בדין מעשה שבת? אומרת ה'''גמרא''' (בבא קמא עא א) כי הוא סובר שמעשה שבת אסור מדאורייתא שכתוב "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם" – כלומר שכל מה שעושים בשבת באיסור זה כמו הקדש, ולכן אסור באכילה (אבל מותר יהיה בהנאה, שכתוב "לכם" – תהא שלכם), ולמה בשוגג מותר יהיה לאחרים ליהנות ולהשתמש למרות שראינו שזה כמו הקדש? – שכתוב "מחלליה מות יומת" – דווקא במזיד, ולא בשוגג שאז אין לכך דין של הקדש ולכן מותר באכילה לאחרים, ולמבשל עצמו אסור גם בשוגג – כי קנסו אותו. | מה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר (וכך מסתבר לומר גם טעמו של רבי ישמעאל) אשר כל כך מחמיר בדין מעשה שבת? אומרת ה'''גמרא''' ([http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=21&daf=71&format=pdf= בבא קמא עא א]) כי הוא סובר שמעשה שבת אסור מדאורייתא שכתוב "ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם" – כלומר שכל מה שעושים בשבת באיסור זה כמו הקדש, ולכן אסור באכילה (אבל מותר יהיה בהנאה, שכתוב "לכם" – תהא שלכם), ולמה בשוגג מותר יהיה לאחרים ליהנות ולהשתמש למרות שראינו שזה כמו הקדש? – שכתוב "מחלליה מות יומת" – דווקא במזיד, ולא בשוגג שאז אין לכך דין של הקדש ולכן מותר באכילה לאחרים, ולמבשל עצמו אסור גם בשוגג – כי קנסו אותו. | ||
=פסיקת ההלכה= | =פסיקת ההלכה= | ||