9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"
דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)
גרסה מ־13:14, 13 באפריל 2016
, 13:14, 13 באפריל 2016אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
===שיטת רש"י והרמב"ם=== | ===שיטת רש"י והרמב"ם=== | ||
'''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא. | '''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא.<BR/> | ||
וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=103 (הגהות הטור ד"ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ"מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.<BR/> | וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=103 (הגהות הטור ד"ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ"מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.<BR/> | ||
כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי"ז צ"ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו"ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב"ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א). וה'''אור שמח''' כאן תירץ שהאיסור הוא שמא יבוא לשמר מה שאינו לצורך יום טוב, אלא לצורך מחר. אבל א"כ לשון הרמב"ם צ"ע למה שינה בהלכות יו"ט ממש"כ בהלכות שבת. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על השו"ע) תירץ דהרמב"ם סובר שרק כאשר דעתו ליתן כלי תחתיו אסור משום אוהל, ולכך בשבת כיון שאסור לשמר ודאי לא יתן כלי תחתיו, והאיסור הוא רק משום עובדין דחול שמא יבוא לשמר. אך ביו"ט שמותר לשמר לצורך אוכל נפש, שוב יש כאן חשש לאיסור אוהל מפני שמותר לשים כלי תחתיו. | כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי"ז צ"ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו"ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב"ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א). וה'''אור שמח''' כאן תירץ שהאיסור הוא שמא יבוא לשמר מה שאינו לצורך יום טוב, אלא לצורך מחר. אבל א"כ לשון הרמב"ם צ"ע למה שינה בהלכות יו"ט ממש"כ בהלכות שבת. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על השו"ע) תירץ דהרמב"ם סובר שרק כאשר דעתו ליתן כלי תחתיו אסור משום אוהל, ולכך בשבת כיון שאסור לשמר ודאי לא יתן כלי תחתיו, והאיסור הוא רק משום עובדין דחול שמא יבוא לשמר. אך ביו"ט שמותר לשמר לצורך אוכל נפש, שוב יש כאן חשש לאיסור אוהל מפני שמותר לשים כלי תחתיו. | ||
לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל. | |||
<BR/>והעיר ה'''רשב"א''' (קלח א סוד"ה אלא) שלדברי רש"י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש"י עצמו פירש (ד"ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם. | <BR/>והעיר ה'''רשב"א''' (קלח א סוד"ה אלא) שלדברי רש"י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש"י עצמו פירש (ד"ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם. | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה. | וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה. | ||
==מדורה, ביצה, קדרה ומטה== | |||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה. | ||
===מדורה=== | |||
לגבי מדורה פירש '''רש"י''' (ד"ה האי וד"ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל. | לגבי מדורה פירש '''רש"י''' (ד"ה האי וד"ה מלמטה) שמדובר בסידור עצים באופן שעושה כתלים מד' רוחות, ועליהם נותן עצים מלמעלה, ואסור מפני שדומה לאוהל. | ||
<BR/>וכן למדו ה'''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות. | <BR/>וכן למדו ה'''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) שמדובר בכתלים ואוהל, והוסיפו שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות. | ||
<BR/>עוד | <BR/>עוד הוסיפו ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד"ה מלמטה, שבת לו ב ד"ה וב"ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות. | ||
לועמתם ה'''רמב"ם''' (יום טוב ד יד) לא הזכיר ענין הגג, אלא רק כתב שהעורך עצים למדורה לא יניחם זה על גבי זה מפני שנראה כבונה, אלא או ישפכם בערבוב, או יסדר מלמעלה למטה עד שיגיע לארץ. וכן נראה מדברי ה'''רי"ף''' (יח א) ו'''רבנו חננאל''' (לג א). | |||
===ביצה=== | |||
'''רש"י''' פירש (לג א ד"ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח"כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח"כ יתננה ע"ג גחלים. | '''רש"י''' פירש (לג א ד"ה ביעתא) שהנותן ביצה על כלי חלול לא ישים הכלי על הגחלים ואח"כ הביצה, אלא קודם יניח הביצה על הכלי, ואח"כ יתננה ע"ג גחלים. | ||
<BR/>אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה. | <BR/>אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) הקשו עליו, שכיון שליכא מחיצות לא הוי כעין בנין. לכן פירשו הם שנותן ביצים מכאן וביצים מכאן ואחת על גביהם, וכתבו שכן פירש '''רבנו חננאל'''. אמנם לפנינו כתוב בר"ח שהרוצה לצלות ביצים נותן את העליונה ונותן אחרת תחתיה, ולא משמע שאיירי בגג כלל, וכמו שכתב לגבי עצי מדורה. | ||
<BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יח א ד"ה האי) התקשה בדברי רש"י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'. | <BR/>גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף יח א ד"ה האי) התקשה בדברי רש"י, שלפי דבריו אסור יהיה להניח קדרה על גבי כירה, והרי מצאנו שהתירו [[להחזיר קדרה על גבי כירה בשבת]], ופירש גם הוא כדברי התוס'. | ||
==האיסור משום דדמי לבנין או משום אוהל== | ===האיסור משום דדמי לבנין או משום אוהל=== | ||
==להלכה== | ==להלכה== | ||
רש"י כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]]. | רש"י כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]]. | ||