9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "נטיית אוהל וסתירתו בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
==כיסוי שלא לשם אוהל== | ==כיסוי שלא לשם אוהל== | ||
ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים. | ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין שעושים כתלים מעצים מד' רוחות ומלמעלה, לפי שדומה הדבר לאוהל. אמנם אם מסדר תחילה את הגג, ולאחר מכן את הכתלים, מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה שמושיב אותה על כלי חלול, צריך להעמיד קודם הביצה ואחר כך להושיב הכלי על הגחלים לחמם את הביצה, שלא יעשה כסדר בנין. וכן דקרה שמושיבים על שתי חביות, ומטה שפורקים ומחזירים, שיש להעמיד את מצע העור תחילה, ואחר כך את כרעי המיטה. וכן חביות שמסדרים אחת על גבי שתים. | ||
<BR/>אמנם רש"י עצמו כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו | <BR/>אמנם רש"י עצמו כתב (לג א ד"ה והלכתא) שאין הלכה כרב יהודה בכל הני, לפי שהוא לשיטו אזיל שסובר כר' יהודה ש[[דבר שאינו מתכוון אסור]], אבל לפי מה שקיי"ל הלכה כר' שמעון ש[[דבר שאינו מתכוון מותר]]. | ||
<BR/>אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת [[אינו מתכוון] הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור. | <BR/>אבל '''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) חלק עליו וכתב שדוחק הוא לומר שכל הלכות אלו אינם לדינא, אלא ודאי בזה גם ר' שמעון מודה, לפי שהגדרת [[אינו מתכוון]] הוא דווקא כעשוה מעשה שלא נתכוון כלל לעשותו, אבל אם מתכוון לעשות הדבר שהוא עושה, אף שאין האיסור לפי מטרתו שלו אסור. כדברים האלו כתב גם ה'''רא"ש''' (ד יא), שדבר זה אסרו חכמים גזירה אטו בנין, ולכן כיון שמתכוון לעשות דבר זה שהוא דומה לבנין אסור. גם ה'''רי"ף''' (יח א) וה'''רמב"ם''' (יום טוב ד יד-טו) פסקו דברי רב יהודה להלכה. | ||
כתבו ה'''תוספות''' (לב ב ד"ה מלמטה) שדברים אלו אסורים דווקא כאשר עושה גם מחיצות המגיעות לארץ, אבל כאשר אין מחיצות, כגון לסדר שולחן על גבי ספסלים שלו, אפילו שמניח קודם הספסלים ואחר כך את השולחן מותר, כיון שאין להם מחיצות. וכן כתב גם ה'''רא"ש''' (ד יא), שאינו אסור להניח רגלי השולחן תחילה אלא כשהם כד' דופני תיבה, והוסיף שאף שבעלמא חשיב אוהל אף בלא מחיצות, זהו כשעיקר כוונתו לאוהל, אבל בנין עראי כמו זה לא חשיב אוהל בלא מחיצות. | |||
<BR/>עוד הקשו ה'''תוספות''' להקשות (ביצה לב ב ד"ה מלמטה, שבת לו ב ד"ה וב"ה), שהרי מצאנו בגמרא שבת לו: שהתירה להחזיר קדירה על גבי כירה בשבת, ומאי טעמא לא אסרינן משום בנין. ותירצו שלא אסרו חכמים אלא שעושה גם את האוהל וגם את המחיצות, ובהכי איירי רב יהודה, אך בקדרה על גבי כירה, הרי המחיצות מוכנות מבעוד יום, ודווקא אוהל ממש אסור לעשות אף אם לא עושה מחיצות. | |||
==הוספה על אוהל עראי== | ==הוספה על אוהל עראי== | ||