10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה"
אין תקציר עריכה
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
<BR/>והוסיפו התוספות בטעם הדבר, שרב יוסף לומד זאת מצורת הפתח ביותר מעשר, שהטעם ששם אינו מועיל לפי שביותר מעשר לא מיקרי פתח, והוא הדין גם לענין פרוץ מרובה, שדווקא מארבע רוחות אמרינן שלא עבדינן פתח מארבע רוחות, אבל במחיצה אחת עבדי אינשי פתח. | <BR/>והוסיפו התוספות בטעם הדבר, שרב יוסף לומד זאת מצורת הפתח ביותר מעשר, שהטעם ששם אינו מועיל לפי שביותר מעשר לא מיקרי פתח, והוא הדין גם לענין פרוץ מרובה, שדווקא מארבע רוחות אמרינן שלא עבדינן פתח מארבע רוחות, אבל במחיצה אחת עבדי אינשי פתח. | ||
== הוכחה ממעשה בית חורתן שצורת הפתח מועיל גם בפרוץ מרובה == | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה אילימא) שלכאורה מדברי הגמרא לגבי ר' יוחנן יש ראיה שצורת הפתח מועיל אף בפרוץ מרובה, שהרי במעשה בבקעת בית חורתן מדובר שהיה פרוץ מארבע רוחות, ובכל זאת אומרת הגמרא שפשיטא שאם מדובר בפחות מעשר אף ר' יוחנן יודה שמותר גם לענין שבת. ומסיקים מזה התוספות שהגמרא סוברת שדברי רב יוסף נדחו, שהרי אם לא כן אפשר שאף ר' יוחנן סובר כמותו, ויאמר שאף בפחות מעשר אסור מפני שהוא פרוץ מרובה על העומד. | |||
<BR/>ומ"מ מסיקים התוספות שהיתר זה של ארבע צורות הפתח מארבע רוחות, אינו מרווח כל כך, שהרי אם כן היו עושים כן גם בביראות במקום הדיומדין שהתירו לבהמה. אלא צריך לומר שצורת הפתח לא מתקיים כל כך, כי הגמלים היו יכולים להפיל אותה, וגם בקלות יכול היה ליפול ברוח מצויה, לפי שצריך להגביהו למעלה מפני הגמלים. ועוד הוסיפו התוספות שבשיירא אין להתיר ארבע צורות הפתח, כמו שיש להתיר בחצר שהוא מוקף לדירה. | |||
<BR/>דעת ה'''ריצב"א''' לעומת זאת, המובאת גם היא בתוספות, שבאמת אין הוכחה ממעשה בית חורתן להתיר צורת הפתח גם בפרוץ מרובה, שכן לא מדובר בארבע דפנות אלא בשתי דפנות, וכוונת הגמרא לומר שכשם שהתירו בארבע דפנות לענין כלאים, כך התירו בשתי דפנות לענין שבת, וממילא אין כאן פרוץ מרובה כלל, וכל השקלא וטריא בגמרא הוא רק לענין יותר מעשר או פחות מעשר. | |||
פירוש שלישי שמביאים התוספות בשם '''השר מקוצי''' שבשלב השאלה 'אילימא בעשר בהא לימא ר' יוחנן בשבת לא', הגמרא מניחה שר' יוחנן לא סובר כרב אלא שצוה"פ מועילה גם ביותר מעשר, וממילא גם בפרוץ מרובה על העומד, ולכן ודאי שר' יוחנן יתיר גם לענין שבת. לכן הגמרא דוחה ואומרת שמכך שר' יוחנן אסר לגבי שבת, על כורחך זה משום שס"ל כרב שביותר מעשר לא מועיל צורת הפתח, וה"ה שאסור גם בפרוץ מרובה אף כשיש צורת הפתח, וכרב יוסף. | |||
<BR/>יוצא לפי שיטה זו, שמי שסובר כרב שצורת הפתח לא מועילה ביותר מעשר, סובר גם שצורת הפתח לא מועילה בפרוץ מרובה. | |||
== שיטת הרמב"ם == | |||
ה'''רמב"ם''' (שבת טז טז) פוסק להלכה שלא כרב, | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||