58
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "אשו משום חציו ומשום ממונו"
אין תקציר עריכה
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
רפאל זטקובצקי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
== פסיקת ההלכה == | == פסיקת ההלכה == | ||
=== שיטת הרא"ש והטור === | === שיטת הרא"ש והטור === | ||
ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} פסקו כדעת רבי יוחנן ש"אשו משום חציו" משום שהלכה כרבי יוחנן במחלוקותיו עם ריש לקיש, וכן מפני שמובא בסוגייה {{גמרא|בבא קמא|כב|ב|כב ב}} שיש לדבריו של רבי יוחנן סיוע מפשטי המקראות ומברייתא. הרא"ש והטור פסקו את מסקנת הגמרא כמו שפירש אותה רש"י (בגרסה המופיעה לפנינו), כלומר שחיוב "אשו משום חציו" הוא רק במקרה שבו לא כלו לו חציו, ואם כלו לו חציו ישנו חיוב של אשו משום ממונו. כפי שהבאנו לעיל {{הערה|תחת הכותרת "תירוץ הגמרא"}} נראה שכך פסקו גם ה'''מאירי''' {{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה כבר ידעת}} וה''' | ה'''רא"ש''' [https://www.sefaria.org.il/Rosh_on_Bava_Kamma.2.8?lang=he {{מ|ב ח}}] וה'''טור''' {{טור|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח}} פסקו כדעת רבי יוחנן ש"אשו משום חציו" משום שהלכה כרבי יוחנן במחלוקותיו עם ריש לקיש, וכן מפני שמובא בסוגייה {{גמרא|בבא קמא|כב|ב|כב ב}} שיש לדבריו של רבי יוחנן סיוע מפשטי המקראות ומברייתא. הרא"ש והטור פסקו את מסקנת הגמרא כמו שפירש אותה רש"י (בגרסה המופיעה לפנינו), כלומר שחיוב "אשו משום חציו" הוא רק במקרה שבו לא כלו לו חציו, ואם כלו לו חציו ישנו חיוב של אשו משום ממונו. כפי שהבאנו לעיל {{הערה|תחת הכותרת "תירוץ הגמרא"}} נראה שכך פסקו גם ה'''מאירי''' {{היברובוקס|40773|73|כג א ד"ה כבר ידעת}} וה'''ריאז''' {{מ|כג א ד"ה האדם}}. | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | === שיטת הרי"ף והרמב"ם === | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
=== פסיקת השולחן ערוך ונושאי כליו === | === פסיקת השולחן ערוך ונושאי כליו === | ||
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יז}} פוסק כדעת רבי יוחנן, והשולחן ערוך מחלק בין מקרה ש"כלו לו חציו" למקרה ש"לא כלו לו חציו", דהיינו כדעת הרא"ש והטור. דבריו של השולחן ערוך התקבלו להלכה גם בקרב נושאי כליו, כפי שניתן לראות מדברי ה'''סמ"ע''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח| | ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח|חושן משפט תיח יז}} פוסק כדעת רבי יוחנן, והשולחן ערוך מחלק בין מקרה ש"כלו לו חציו" למקרה ש"לא כלו לו חציו", דהיינו כדעת הרא"ש והטור. דבריו של השולחן ערוך התקבלו להלכה גם בקרב נושאי כליו, כפי שניתן לראות מדברי ה'''סמ"ע''' {{שו"ע|חושן משפט|תיח|כה}} ו'''ערוך השולחן''' {{היברובוקס|14241|487|ח}}. | ||
== חיוב בושת == | == חיוב בושת == | ||