הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת נדבה"

הוסרו 37 בתים ,  22:33, 9 במאי 2023
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 20: שורה 20:
<br />ניתן להבין בדעת '''רש"י''' - גם בודאי יכול להתפלל, ואפילו אינו מחדש בה דבר.
<br />ניתן להבין בדעת '''רש"י''' - גם בודאי יכול להתפלל, ואפילו אינו מחדש בה דבר.


ור"י בתוס' - בספק, אבל בודאי - אסור. אא"כ מחדש בה דבר (כשמואל, לא חולקים)
ו'''ר"י בתוס'''' - בספק, אבל בודאי - אסור. אא"כ מחדש בה דבר (כשמואל, לא חולקים)


רשב"א בשם הראב"ד - בספק, וכיוון שיכול - חייב.
'''רשב"א בשם הראב"ד''' - בספק, וכיוון שיכול - חייב.


==הבנת דעת שמואל==
==הבנת דעת שמואל==
שורה 30: שורה 30:
נחלקו הראשונים בהבנת המחלוקת ושיטות האמוראים:
נחלקו הראשונים בהבנת המחלוקת ושיטות האמוראים:


=== דעת רש"י ===
===דעת רש"י===
רש"י כותב שלר' יוחנן יכול להתפלל תמיד, אפילו בלא חידוש.
רש"י כותב שלר' יוחנן יכול להתפלל תמיד, אפילו בלא חידוש.


ובעצם יש שלוש דעות:
ובעצם יש שלוש דעות:


# רבי אלעזר - אסור להתפלל שוב.
#רבי אלעזר - אסור להתפלל שוב.
# רבי יוחנן - מותר להתפלל שוב תמיד, אפילו בלא חידוש.
#רבי יוחנן - מותר להתפלל שוב תמיד, אפילו בלא חידוש.
# רבי יהודה אמר שמואל - מותר להתפלל שוב רק עם חידוש.  
#רבי יהודה אמר שמואל - מותר להתפלל שוב רק עם חידוש.


ומביא הלכה בשם '''בה"ג''' שהלכה כשמואל בודאי, שמותר להתפלל רק עם חידוש. וכר' יוחנן בספק - שבספק מותר להתפלל אפילו בלא חידוש.  
ומביא הלכה בשם '''בה"ג''' שהלכה כשמואל בודאי, שמותר להתפלל רק עם חידוש. וכר' יוחנן בספק - שבספק מותר להתפלל אפילו בלא חידוש.  


=== דעת תוספות ===
===דעת תוספות===
ה'''תוספות''' {{מ|ד"ה ור' יוחנן}} מביא את דעת '''ר"י''' - הלכה כר' יוחנן,
ה'''תוספות''' {{מ|ד"ה ור' יוחנן}} מביא את דעת '''ר"י''' - הלכה כר' יוחנן,


שורה 77: שורה 77:
ונראה יסוד מחלוקתם דהרי"ף והרמב"ם לטעמייהו שכתבו (הרמב"ם בריש הל' תפילה והרי"ף יא: מדה"ר) דמצות תפילה היא מדאורייתא ואין לה לא זמן קבוע ולא נוסח קבוע אבל רבינו יונה כ' שם כשיטת הרמב"ן שתפילה אינה אלא דרבנן שכ' דהיא מצות עשה שהזמן גרמא ומה דאמרו "נשים חייבות בתפילה" הכ' משום שהיא רחמי או משום שהיא דומה למ"ע דרבנן שלא הזמן גרמא משום שאמרו הלואי ויתפלל אדם כהי"כ עי"ש. ולכך סברי הרי"ף והרמב"ם דאף קודם שתקנו להתפלל שחרית ומנחה כנגד תמידין תקנו נוסח לתפילה, שתקנוהו למצות תפילה דאורייתא, שכך מקיימים המצ', אבל רבינו יונה דסובר שאין מצ' מדאורייתא להתפלל ורק מדרבנן תקנו להתפלל שחרית ומנחה, א"כ כשתקנו נוסח לתפילה שבו מקיימים מצות תפילה על כרחך הוא נוסח תפילת שחרית שזהו המצוה בתפילה, להתפלל שחרית.
ונראה יסוד מחלוקתם דהרי"ף והרמב"ם לטעמייהו שכתבו (הרמב"ם בריש הל' תפילה והרי"ף יא: מדה"ר) דמצות תפילה היא מדאורייתא ואין לה לא זמן קבוע ולא נוסח קבוע אבל רבינו יונה כ' שם כשיטת הרמב"ן שתפילה אינה אלא דרבנן שכ' דהיא מצות עשה שהזמן גרמא ומה דאמרו "נשים חייבות בתפילה" הכ' משום שהיא רחמי או משום שהיא דומה למ"ע דרבנן שלא הזמן גרמא משום שאמרו הלואי ויתפלל אדם כהי"כ עי"ש. ולכך סברי הרי"ף והרמב"ם דאף קודם שתקנו להתפלל שחרית ומנחה כנגד תמידין תקנו נוסח לתפילה, שתקנוהו למצות תפילה דאורייתא, שכך מקיימים המצ', אבל רבינו יונה דסובר שאין מצ' מדאורייתא להתפלל ורק מדרבנן תקנו להתפלל שחרית ומנחה, א"כ כשתקנו נוסח לתפילה שבו מקיימים מצות תפילה על כרחך הוא נוסח תפילת שחרית שזהו המצוה בתפילה, להתפלל שחרית.
[[קטגוריה:ברכות כא.]]
[[קטגוריה:ברכות כא.]]
[[קטגוריה:הלכות תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק א]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק י]]
[[קטגוריה:תפילה ונשיאת כפים פרק י]]