הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע - דרישת הפסוקים"

קריאת שמע - דרישת הפסוקים (עריכה)

גרסה מ־11:03, 14 בדצמבר 2021

הוסרו 3,372 בתים , 11:03, 14 בדצמבר 2021

אין תקציר עריכה

Egb 2006

147

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-קריאת שמע – ההלכה כנגזרת מהמקראות
+== חלק א – ניתוח המקראות ==
-הקדמה
-כל מצוה הכתובה בתורה בנויה כסוג של של תא. היא בנויה ממספר אלמנטים ובחינות אשר מתבטאים כל אחד ברמה מסוימת בדינים ובעניינים של המצוה. לכל בחינה יש גם יחס עם מצוות ודינים אחרים בתורה. על ידי ההרכבה של הבחינות השונות בתורה יחד, תוך הופעתה של כל אחת בכל המצוות שבתורה, הם יוצרים גוף המופיע דברים הרבה יותר מפותחים מכל דבר מצד עצמו. כלומר, כמו שגוף האדם הבנוי ממיליוני תאים, המרכיבים אותו יחד ויוצרים יחד גוף שהרבה יותר מפותח ומשוכלל מסתם קיבוץ של תאים, כך יחסי המצוות בינם לבין עצמם יוצרים גם כן דבר גדול.
+=== זיהוי הבחינות ===
-במסגרת מאמר זה ננסה להתחיל ברמה מסוימת חקירה על מצות קריאת שמע, הגדרת הבחינות והאלמנטים השונים שיש בה, המשקל הניתן לכל חלק, ויחסיה למצוות ודינים אחרים בתורה. דרך החקירה תיעשה על פי סדר הפעולות הבא:
+כתוב דברים פרק ו': (ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד. (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ. (ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. (ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. (ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
-•	זיהוי צורות - המעיין צריך עבור כל אחד מהפרשיות המתייחסות לאותו דין או מצוה לזהות את המבנים (כגון כלל ופרט, מילים או ביטויים מנחים וכדומה).
-•	זיהוי הבחינות השונות במצוה – תוך השוואה ועימות המקורות השונים כדי להגיע לבחינות השונות העומדות מאחורי המצוה. לאחר מכן, יש לתת משקל לכל בחינה במצוה, אילו מהם מרכזיים ואילו משניים יותר.
-•	הקבלה של הבחינות השונות להופעתם במצוות אחרות.
-•	איחוד הבחינות – הגדרת הגבולות של המצוה תוך נתינת מקום וביטוי לכל בחינה במצוה ובפרטיה בהתאם למשקלה. יש לקחת בחשבון פה גם את העקרונות הכלל-הלכתיים הרלוונטיים (כגון תורה חסה על ממונן של ישראל, דרכיה דרכי נועם וכדומה).
-•	מבחן התוצאה – יש לבדוק אילו חלקים בדין נכנסים לפשטי הכתובים ואילו רחוקים. החלקים בתוצאה הרחוקים יש להגדיר כאסמכתא וכדרבנן והחלקים הקרובים לפסוקים עצמן יש להגדיר כדאורייתאיים. כלומר, יש למדוד את מידת הפרשנות לעומת החקיקתיות.
-נראה גם כן איך על פי שיטה זאת ניתן להבין את האופן שבו ראו חז"ל את מצוות קריאת שמע ומה כללו בה.
-מאמר זה בנוי משני חלקים. החלק הראשון הוא עיון וניתוח המקראות על פי הכללים הנ"ל בצורה עצמאית. החלק השני מראה איך ניתן לראות בדברי חז"ל שאכן הם ראו כך את הדברים והגיע למסקנותיהם בהגדרת המצוה על פי כללים אלו.
-חלק א – ניתוח המקראות
-זיהוי הבחינות
-נפתח את דיונינו ביחס לדברים פרק ו':
-(ד) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד. (ה) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ. (ו) וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. (ז) וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (ח) וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. (ט) וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
 יש להבין מהם אותם דברים שה' מצוה אותנו שיהיו על לבבנו ושנדבר בהם בזמן השכיבה והקימה. נראה לומר, שבקריאה פשוטה של "והיו הדברים האלה", ישנם מספר דרכים להבין למה זה מתייחס:
 •	כל התורה כולה –'הדברים האלה' אינם מתייחסים לדברים הסמוכים אלא לכל הדברים באופן כללי.
@@ שורה 81: / שורה 70: @@
 מסקנה:
 לסיכום נציג את הדברים בצורה ויזואלית:
 כפי שניתן לראות, מתוארים הבחינות השונות של המצוה. כל בחינה מתוארת כעיגול והמשקל שהענקתי לכל חלק על פי הניתוח לעיל מוצג בגודל העיגול של כל בחינה. אזור החפיפה של העיגולים בא לתאר את היחס והקשר בין אותם הבחינות החופפות. מבחוץ, יש את המצוות שהראנו שהוקשו למצוה וכן ניתן לראות לאילו בחינות מהבחינות המרכיבות את שמע הם מתייחסים.
 איחוד הבחינות בהגדרת המצוה ודיניה