10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 102: | שורה 102: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (אורח חיים תרפח ה)] העתיק לשון הרמב"ם מילה במילה, מלבד שתחת המלים 'קורא כמקומו' ברמב"ם, כתב 'קורא במקומו', אבל נראה שאין כוונתו לשינוי מהותי. | ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (אורח חיים תרפח ה)] העתיק לשון הרמב"ם מילה במילה, מלבד שתחת המלים 'קורא כמקומו' ברמב"ם, כתב 'קורא במקומו', אבל נראה שאין כוונתו לשינוי מהותי. | ||
<BR/>לכאורה דברי השלחן ערוך סובלים את כל הפירושים שניתן לפרש ברמב"ם, שהם בעצם שלושת הפרושים האפשריים בגמרא. אמנם לפי מה שכתב בב"י ובכ"מ המובאים לעיל, לפרש בדעת הרמב"ם כדעת רש"י, נראה שכוונת מרן לפסוק כרש"י ורוב הראשונים. וכן פירשו '''באר הגולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (מ)], '''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ז)], ה'''פרי חדש''' (ב), ה'''גר"א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה בזמן)], '''ערוך השלחן''' (טז), וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (יב). | <BR/>לכאורה דברי השלחן ערוך סובלים את כל הפירושים שניתן לפרש ברמב"ם, שהם בעצם שלושת הפרושים האפשריים בגמרא. אמנם לפי מה שכתב בב"י ובכ"מ המובאים לעיל, לפרש בדעת הרמב"ם כדעת רש"י, נראה שכוונת מרן לפסוק כרש"י ורוב הראשונים. וכן פירשו '''באר הגולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (מ)], '''מחצית השקל''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3066 (ז)], ה'''פרי חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3113 (ב)], ה'''גר"א''' בביאורו [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה בזמן)], '''ערוך השלחן''' (טז), וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49628&st=&pgnum=303&hilite= (יב)]. | ||
אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | אבל ב'''לבוש''' (ה) כתב להלכה כדברי הרא"ש והראב"ד דהכל תלוי במקום שבו דעתו להיות בליל י"ד ומקצת יומו, וגם בן עיר שהלך לכרך, נקבע דינו בהיותו בכרך בליל י"ד ויומו, לקרוא בט"ו. והסכים לדבריו הרב '''אליה רבה''' (יא) ו'''אליה זוטא''' (ח). | ||
| שורה 109: | שורה 109: | ||
===האם תלוי בדעתו=== | ===האם תלוי בדעתו=== | ||
מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | מתוך דברי מרן, שהעתיק לשון הרמב"ם, משמע שאין החיוב תלוי בשהותו בפועל בעיר או בכרך, אלא בדעתו אם להיות שם או לא. | ||
וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). <BR/> | וב'''אליה רבה''' (יא) כתב שפשוט הוא שרק אם דעתו לחזור ולבסוף נתעכב שלא מרצונו, דינו לקרוא כבני עירו. אך אם דעתו היתה להישאר עד בוקר י"ד, ולבסוף חזר קודם לכן לכרך, קורא בט"ו, דסוף סוף צריך '''גם''' שהות בפועל בעיר. אבל ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3196 (משבצות זהב ו)] חלק על דבריו, וכתב שזוהי דעת רש"י, אבל לרמב"ם ולשו"ע לא תליא כלל במציאותו בפועל אלא רק בדעתו, ואם חזר שלא מרצונו קודם בוקר י"ד לכרך, קורא בכרך בי"ד. וכדבריו משמע ב'''חזון איש''' (אורח חיים קנא ד"ה ומשנתנו). <BR/> | ||
ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא נתשנה דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט"ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר"ם בן חביב, והסכים לדבריו. | ובשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11 (א)] חילק וכתב שלעקור את החיוב בעינן גם דעת וגם מעשה בפועל, אך על מנת להישאר בחיוב מקומו, סגי במחשבה בלבד, כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לחזור, אף אם נתעכב דינו ככרך, אך אם נתכוון להישאר ולבסוף חזר, לא נתשנה דינו להיות כבן עיר אלא קורא בט"ו. והרב '''ברכי יוסף''' (תרפח יב) הביא תשובת שלמהר"ם בן חביב, והסכים לדבריו. | ||
| שורה 122: | שורה 122: | ||
<BR/>ובאמת שכבר קדמו בזה בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | <BR/>ובאמת שכבר קדמו בזה בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | ||
שדייק כן מדברי הר"ן והב"י, וכתב שאף שהרא"ש והטור לא ס"ל כן, מ"מ דברי הר"ן ומרן עיקר. והסכים לדבריו בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיט ד"ה שו"ר להגאון). אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) חלק על דבריו, וכתב שמהפוסקים משמע שעיקר הקובע הוא זמן צאתו מביתו. | שדייק כן מדברי הר"ן והב"י, וכתב שאף שהרא"ש והטור לא ס"ל כן, מ"מ דברי הר"ן ומרן עיקר. והסכים לדבריו בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיט ד"ה שו"ר להגאון). אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) חלק על דבריו, וכתב שמהפוסקים משמע שעיקר הקובע הוא זמן צאתו מביתו. | ||
<BR/>ואף שב'''שער הציון''' לבעל המשנ"ב (תרפח טז) משמע שסובר שאזלינן בתר דעתו שבשעת יציאה, כבר כתב בשו"ת הר צבי הנ"ל, שלא לזה נתכוונו דבריו. | <BR/>ואף שב'''שער הציון''' לבעל המשנ"ב [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49628&st=&pgnum=303&hilite= (תרפח טז)] משמע שסובר שאזלינן בתר דעתו שבשעת יציאה, כבר כתב בשו"ת הר צבי הנ"ל, שלא לזה נתכוונו דבריו. | ||
<BR/>גם בשו"ת '''דברי חכמים''' להר"ש יצחק הלוי (אורח חיים צו) סובר שאזלינן בתר דעתו [וכתב כן בשם החזו"א], והעלה מזה דבר חדש (ד"ה יוצא איפוא) שבן כרך שכוונתו לצאת במהלך יום י"ד לעיר, חלה עליו חובת קריאה ביום י"ד. והטעם הוא שכיון שאזלינן בתר מחשבה, כיון שאין מחשבתו להיות בליל ט"ו בכרך, ממילא אין דינו כבן כרך אלא כפרוז בן יומו וקורא בי"ד. | <BR/>גם בשו"ת '''דברי חכמים''' להר"ש יצחק הלוי (אורח חיים צו) סובר שאזלינן בתר דעתו [וכתב כן בשם החזו"א], והעלה מזה דבר חדש (ד"ה יוצא איפוא) שבן כרך שכוונתו לצאת במהלך יום י"ד לעיר, חלה עליו חובת קריאה ביום י"ד. והטעם הוא שכיון שאזלינן בתר מחשבה, כיון שאין מחשבתו להיות בליל ט"ו בכרך, ממילא אין דינו כבן כרך אלא כפרוז בן יומו וקורא בי"ד. | ||