10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטת הרא"ש
| שורה 49: | שורה 49: | ||
לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | לשיטה זו יש לצרף גם את דעת ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור, שמסביר כן את דברי [[#פירוש הראב"ד|הרי"ף]], ונראה שסובר כן להלכה. | ||
אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' (א י) וב'''בית יוסף''' (תרפח ד"ה ולפי פירוש הרא"ש). | |||
אמנם לפירוש זה קושי בפשט הגמרא, שיוצא שהמושגים 'פרוז בן יומו' ו'מוקף בן יומו' אינם מקבילים, כי פרוז בן יומו הוא מי שנעכב בעיר וחל עליו חיוב, ואילו מוקף בן יומו הוא מי שפקע ממנו חיוב עירו, לפי שבי"ד התעכב, או היה בדעתו להתעכב, בכרך. כן הקשה ב'''כסף משנה''' | |||
<BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י"ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי"ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי"ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז. | <BR/>אבל ה'''טורי זהב''' (תרפח ו) כתב שאינו מבין קושייתו, שהרי בשניהם הדין שווה, שבשעת הליכתו יהיה דעתו להתעכב בתחילת יום י"ד במקום שאליו הולך, ואז יהיה פרוז או מוקף בן יומו, כפי דעתו, אלא שטעם דינו של כל אחד משתנה, שזה דינו חל עליו לקרוא בי"ד מפני שאז קוראים בני העיר, וזה נעקר ממנו החיוב לקרוא בי"ד, מפני שדעתו להתעכב בכרך אז. | ||
<BR/>אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא"ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי"ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י"ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה. | <BR/>אמנם נראה שקושיית הבית יוסף היא על פי דרך הרא"ש כפשוטם, ללא החיבור עם דברי הרי"ף, היינו שהדין תלוי בשהות במקום בפועל בתחילת יום י"ד, שאז יוצא שהפרוז בן יומו חל עליו חיוב בזמן זה, והמוקף בן יומו, נסתלק ממנו חיובו בזמן זה. | ||
===טעם התליה ביום י"ד דווקא=== | |||
ב'''כסף משנה''' (מגילה א י) כתב בטעם הדבר שתולים את החיוב בי"ד לכולם, מפני שאין מעבירים על המצוות, והיום הראשון שהוא י"ד, ראוי לישא וליתן בו אם יתחייב או לא. | |||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) כתב טעם אחר, לפי שעיקר הריבוי מהפסוק הוא לפרוז בן יומו, ורק מסברה ילפינן למוקף בן יומו, לכן דיו לבא מן הדין להיות כנידון, שגם הנלמד ייקבע ביום י"ד ולא בט"ו. | |||
<BR/>ובספר '''משנת יעקב''' רוזנטל (ג) כתב טעם נוסף, לפי שבפסוק לא נזכר כלל מוקפים אלא רק פרזים, א"כ תלוי הכל ביום הפרזים שהוא יום י"ד. | |||
==שיטת הרי"ף== | ==שיטת הרי"ף== | ||