10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 35: | שורה 35: | ||
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד. | ||
===שיטת הרי"ף | ===שיטת הרי"ף=== | ||
ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ה'''רי"ף''' (ו א) ציטט דברי רבא אלא שאמר 'לא שנו אלא שעתיד לחזור בליל י"ד', אלא שהוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר'. ובפשטות דברי הרי"ף סובלים את כל הפירושים, וכפי שנפרש במשנה כן יש לפרש גם ברי"ף. | ||
בפשט הדברים היה נראה לפרש | בפשט הדברים היה נראה לפרש דעתו, שדברי רבא קאי ארישא, כלומר על בן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי מקום שהותו בזמן החיוב שלו, היינו בליל י"ד. שאם הוא חוזר למקומו בזמן זה, קורא כמקומו, ואם איננו חוזר למקומו אלא שוהה בליל י"ד בכרך, צריך להמתין וקרוא עמהם בכרך בט"ו. אלא שקשה היה לפירוש זה, שאם כן מה החידוש בדברי רבא שאם חוזר למקומו בליל י"ד קורא כעירו, הרי זהו דבר פשוט דמה אכפת לן שיצא לכרך וחזר, סוף סוף בזמן קריאת העיר הוא בעיר. לכן הוסיף הרי"ף 'ונתעכב ולא חזר' כלומר מש"כ שעתיד לחזור למקומו, אפילו אם רק היתה דעתו לכך, אלא שמאיזו סיבה נתעכב ונאלץ לשהות בכרך בליל י"ד, לא פוקע ממנו חיובו של העיר, אלא קורא בכרך בי"ד. | ||
<BR/>ומזה נלמד למקרה ההפוך בבן ערך שהלך לעיר, שאם דעתו לחזור בליל ט"ו לכרכו, דינו לקרוא בט"ו, אף אם קרה ונתעכב בעיר. אך אם דעתו להישאר בעיר עד גם בליל ט"ו, דינו לקרוא עם אנשי העיר שנמצא בה בי"ד. | <BR/>ומזה נלמד למקרה ההפוך בבן ערך שהלך לעיר, שאם דעתו לחזור בליל ט"ו לכרכו, דינו לקרוא בט"ו, אף אם קרה ונתעכב בעיר. אך אם דעתו להישאר בעיר עד גם בליל ט"ו, דינו לקרוא עם אנשי העיר שנמצא בה בי"ד. | ||
| שורה 56: | שורה 55: | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שיתבאר [[#שיטת הרא"ש|להלן]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא), | <BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שיתבאר [[#שיטת הרא"ש|להלן]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא), | ||
וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | ||
===שיטת הרמב"ם=== | |||
גם ה'''רמב"ם''' (מגילה א י) העתיק כדברי הרי"ף בשינוי מעט 'אם היתה דעתו לחזור למקומו בזמן הקריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו. | |||
===שיטת הרא"ש=== | ===שיטת הרא"ש=== | ||