הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין פרק האישה נקנית"

שורה 152: שורה 152:
<big>'''מסקנת הסוגיה'''</big> מקישים הביה ליציאה ושטר קידושין צריך להיכתב לשמה.
<big>'''מסקנת הסוגיה'''</big> מקישים הביה ליציאה ושטר קידושין צריך להיכתב לשמה.
=== '''האם צריך להקנות לאישה את שטר הקידושין?''' ===
=== '''האם צריך להקנות לאישה את שטר הקידושין?''' ===
'''הקדמה''': אי אפשר להקנות דבר שנכתב באיסורי הונאה אלא אם כן אין צורך בהקניה ואז מותר לכתוב באיסורי הנאה.
<sup>'''הקדמה'''</sup>: אי אפשר להקנות דבר שנכתב באיסורי הונאה אלא אם כן אין צורך בהקניה ואז מותר לכתוב באיסורי הנאה.
'''הר"ן''': מכוח זה שהוקש הביה ליציאה גט שכתבו על איסורי הנאה כשר, וה"ה שטר הקידושין. מה שאין כן בשטרות מקח שנכתבו על איסורי הנאה פסולים לפי שיש להם קניין.
'''הר"ן''': מכוח זה שהוקש הביה ליציאה גט שכתבו על איסורי הנאה כשר, וה"ה שטר הקידושין. מה שאין כן בשטרות מקח שנכתבו על איסורי הנאה פסולים לפי שיש להם קניין.
'''קצות החושן''': הביאור בדברי הר"ן שבגט אין צורך להקנות אותו לאישה שהרי אפשר לגרש בע"כ של האישה, ובהכרח שבגט די בנתינה בידה, ולכן גט שנכתב על איסורי הנאה כשר ומכח ההיקש ה"ה בשטר קידושין שלא צריך שהבעל יקנה לאישה את השטר אלא די שיתן לידה, ולכן גם שם כשר אם נכתב על איסורי הונאה. אך בשטרי מקח שצריך שהמוכר יקנה את השטר ללוקח, צריך שהשטר יהיה מותר בהנאה,ואם נכתב על איסורי הנאה שאין בו זכייה - פסול.
'''קצות החושן''': הביאור בדברי הר"ן שבגט אין צורך להקנות אותו לאישה שהרי אפשר לגרש בע"כ של האישה, ובהכרח שבגט די בנתינה בידה, ולכן גט שנכתב על איסורי הנאה כשר ומכח ההיקש ה"ה בשטר קידושין שלא צריך שהבעל יקנה לאישה את השטר אלא די שיתן לידה, ולכן גם שם כשר אם נכתב על איסורי הונאה. אך בשטרי מקח שצריך שהמוכר יקנה את השטר ללוקח, צריך שהשטר יהיה מותר בהנאה,ואם נכתב על איסורי הנאה שאין בו זכייה - פסול.
38

עריכות