הבדלים בין גרסאות בדף "דקדוק וטעויות בקריאת שמע"

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות||{{גמרא|ברכות|טו|א|ברכות ט"ו ע"א-ע"ב, ט"ז.|בכותרת=כן}}||{{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע פ"...")
 
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||{{גמרא|ברכות|טו|א|ברכות ט"ו ע"א-ע"ב, ט"ז.|בכותרת=כן}}||{{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע פ"ב ח-יב|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|סא|או"ח ס"א|בכותרת=כן}}, {{שו"ע|או"ח|סב|או"ח ס"ב|בכותרת=כן}}, {{שו"ע|או"ח|סד|או"ח ס"ד|בכותרת=כן}}}}
{{מקורות|{{ויקיטקסט|משנה_ברכות_ב_ג|ברכות ב' ג'|סוגריים=לא}}|{{גמרא|ברכות|טו|א|ברכות ט"ו ע"א-ע"ב, ט"ז.|בכותרת=כן}}||{{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע פ"ב ח-יב|בכותרת=כן}}|{{שו"ע|או"ח|סא|או"ח ס"א|בכותרת=כן}}, {{שו"ע|או"ח|סב|ס"ב|בכותרת=כן}}, {{שו"ע|או"ח|סד|ס"ד|בכותרת=כן}}
}}
איך צריך לדקדק בקריאת שמע ומה דין מי שטעה.
איך צריך לדקדק בקריאת שמע ומה דין מי שטעה.
== דקדוק באותיות ==
== דקדוק באותיות ==
ב'''משנה''' {{מ|{{ויקיטקסט|משנה_ברכות_ב_ג|ברכות ב' ג'|סוגריים=לא}}}} מובאת מחלוקת בין רבי יוסי לרבי יהודה מה הדין של מי שקרא ולא דקדק באותיותה - רבי יוסי אומר יצא, רבי יהודה אומר לא יצא.
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|טו|ב|ט"ו:}} פוסקת להקל כר' יוסי - שקרא ולא דקדק באותיותיה - יצא.{{ש}} וכן פסקו כל הראשונים וכל נפסק ב'''שו"ע''' {{שו"ע|או"ח|סב|ס"ב א'}}: שאף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה, קראה ולא דקדק באותיותיה - יצא.
=== איך יש לדקדק לכתחילה ===
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|טו|ב|ט"ו:}} מביאה בשם רב עובדיה ששנה לפני רבא - ״וְלִמַּדְתֶּם״ שיהא לימודך תם. שיתן ריווח בין הדבקים, ויזהר לא להדביק סוף של מילה אחת עם תחילת מילה אחרת, ורבא מסכים ונותן כמה דוגמאות למקרים שצריך להקפיד על כך - כמו "ע'''ל ל'''בבך", "בכ'''ל ל'''בבכם", "עש'''ב ב'''שדה", ואבדת'''ם מ'''הרה", הכנ'''ף פ'''תיל", "אתכ'''ם מ'''ארץ".
{{ש}}ומוסיף רבי חמא בשם רבי חנינא על הערך הגדול שיש בדקדוק באותיות של קריאת שמע - שמי שקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותה מצננים לו גיהנם.
{{ש}} הגמרא בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.16b.1|ט"ז ב'}} מביאה בשם ר' לוי בר סיסי שצריך להתיז זי"ן של "למען ת'''ז'''כרו", וכן בשם רק יונה בשם רב חסדא שצריך להתיז סמ"ך של "כי לעולם ח'''ס'''דו"
=== דעות הראשונים ===
* הרמב"ם {{רמבם|קריאת שמע|ב|ט|ק"ש פ"ב ה"ט}} מאריך בלפרט מהו הדקדוק הראוי והדרוש {{מ|אף שראינו שיוצאים בלעדיו}} מסביר שיש להקפיד על אותיות דגושות ורפות, על שווא נע ונח. ופוסק גם כירושלמי שצריך להתיז בלמען ת'''ז'''כרו.
* הריטב"א {{מ|טו: ד"ה קרא ולא דקדק}} מסביר שהגמרא שאומרת שיש ליתן ריווח בין הדבקים לא מבארת מה הכוונה של דקדוק (היא מוסיפה את זה בנוסף לדרישה לדקדק), והכוונה היא לדקדק בין דגש לרפה. (כרמב"ם)


=== כיצד להאריך בסוף שמע ===
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|יג|ב|י"ג:}} אומרת שיש להאריך בדל"ת של "אחד", ושכל המאריך בדל"ת מאריכים לו ימיו ושנותיו, אבל בתנאי שלא יחטוף בח"ת.{{להרחיב|מחלוקת הראשונים האם וכמה יש להאריך בח'}} הגמרא מספרת על ר' ירמיה שישב אצל רבי חייא בר אבא, וראה שהוא מאריך יותר מידי - ואמר לו שצריך להאריך בזמן של ההמלכה של הקב"ה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים.
== דין טעה ==
== דין טעה ==
הגמרא מספרת על ר' אליעזר שהלך לשמוע דברי תורה אצל התנא ששונה אצל ר' יוחנן {{מ|בזמן שרבי אמי ורבי אסי הכינו לו את החופה}}, וששמע ממנו שמי שקרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה:
{{ש}}שאם באמצע הפרק - יחזור לראש.
{{ש}}בין פרק לפרק - יחזור לפרק ראשון.
{{ש}}בין "כתיבה" ל"כתיבה" (כלומר, אם אמר את הפסוק "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" ולא בטוח אם מדובר על הפרק הראשון או על השני) יחזור ל"כתיבה" הראשונה, אמר לו רבי יוחנן - שמדובר רק אם לא אמר את ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ - אבל אם אמר - מסתבר שהוא באמת נמצא בשני ולכן הראש שלו המשיך אוטומטית כמו שצריך.
== קורא למפרע ==


== קורא למפרע ==
== האם קוראים שמע בטעמים ==


== העברת יד על העיניים ==


[[קטגוריה:הלכות קריאת שמע]]
[[קטגוריה:הלכות קריאת שמע]]