10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 10: | שורה 10: | ||
<BR/>עוד שם מביא רבא מקור לדבריו מהפסוק 'על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות', שמייתור המלים 'היושבים בערי הפרזות' ניתן ללמוד שאפילו הוא אינו פרזי אלא רק יושב בערי הפרזות, דינו כפרזי, ומזה לומד רבא שפרוז בן יומו נקרא פרוז. ומוסיפה הגמרא ללמוד מזה, שכן הדין גם במוקף, שמוקף בן יומו נקרא מוקף. | <BR/>עוד שם מביא רבא מקור לדבריו מהפסוק 'על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות', שמייתור המלים 'היושבים בערי הפרזות' ניתן ללמוד שאפילו הוא אינו פרזי אלא רק יושב בערי הפרזות, דינו כפרזי, ומזה לומד רבא שפרוז בן יומו נקרא פרוז. ומוסיפה הגמרא ללמוד מזה, שכן הדין גם במוקף, שמוקף בן יומו נקרא מוקף. | ||
את דברי רבא אלו אפשר לפרש בג' דרכים, ומובאים הם ב'''כסף משנה''' (מגילה א י) וב'''בית יוסף''' (אורח חיים תרפח): | |||
<BR/>א. דבריו מוסבים על תחילת המשנה, היינו על בן עיר שהלך לכרך, ואז יהיה פירוש הדברים שזמן הקריאה נקבע לבן העיר, לפי מקום הימצאו בליל י"ד, שזהו זמנו האמיתי. אם עתיד לחזור למקומו בליל י"ד, הרי הוא קורא בזמנו, כיון שאינו נחשב למוקף בן יומו להתחייב בט"ו, אך אם אינו עתיד לחזור לעיר בליל י"ד, הרי שאינו מתחייב עם אנשי עירו אלא עם המקום אליו הלך, וקורא בט"ו. ומזה נלמד גם לבן כרך שהלך לעיר, שקביעת זמנו תהיה בהתאם למקומו בליל ט"ו, שאם עתיד לחזור למקומו בזמן זה, הרי נשאר עליו החיוב כפי מקומו, אך אם בזמן זה, היינו ליל ט"ו, עתיד להישאר בעיר, הרי הוא מתחייב בקריאה לפי זמן אנשי העיר, היינו בט"ו. | |||
<BR/>ב. דברי רבא מוסבים על הסיפא, כלומר על בן כרך שהלך לעיר, שזמנו נקבע לפי מקום הימצאו בזמן קריאת אנשי העיר אליה הלך, שאם שוהה שם בליל י"ד, הרי שנתחייב לקרוא עמהם, והוא פרוז בן יומו, ורק אם ישוב קודם לכן לכרך, קורא כמקומו. ומזה נלמד לבן עיר שהלך לכרך, שזמנו נקבע לפי שהותו במקום שנמצא בו, שאם שוהה בכרך בליל ט"ו, מתחייב לקרוא עמהם בזמנם, אך אם שב קודם לכן לעירו, זמן חיובו הוא כאנשי עירו בליל י"ד. | |||
<BR/>ג. דברי רבא מתייחסים לרישא ולסיפא גם יחד. כלומר לכולם זמן החיוב הוא בליל י"ד, לפי מקום הימצאם בזמן זה. שבן עיר שהלך לכרך ושהה שם בליל י"ד, נפקע ממנו חיובו כבן עיר, וחל עליו חיוב לקרוא בט"ו, ואף אם יחזור לעירו במשך יום י"ד, מתחייב לקרוא כבני הכרך, מפני ששם שהה בזמן החיוב שהוא ליל י"ד. וכן הדין בבן כרך שהלך לעיר, שאם שוהה בעיר בליל י"ד, מתחייב לקרוא עמהם בזמן זה, ונפרע ממנו חיובו של ליל ט"ו כבן כרך. | |||
<BR/>להלן יתבארו שיטות הראשונים, שנחלקו כנ"ל בהבנת דברי רבא. | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||