391
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:כחל"
מ
עיצוב
(←צליית כחל עם בשר אחר: הרחבה) |
מ (עיצוב) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
שיטת '''רש"י''' שכחל שהתבשל תמיד אסור, אף בדיעבד, אם לא שקרע וטח אותו כדינו קודם הבישול. לשיטת רש"י, כל הדעות בסוגיה הנ"ל שהתירו בלי קריעה שתי וערב וטיחה, לכתחילה או בדיעבד, מדברים רק בצלייה אך לא בבישול: | |||
חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. | חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
===שיטת ר"ת=== | ===שיטת ר"ת=== | ||
רבינו תם חולק על רש"י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש"י התיר. | '''רבינו תם''' חולק על רש"י, ולדעתו, בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף, זה כמו צליה של כחל שגם רש"י התיר. | ||
לר"ת '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. | לר"ת '''המשנה''' מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
===שיטת רש"י=== | ===שיטת רש"י=== | ||
ל'''רש"י''' בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו. | |||
ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו"ע. | ואם '''בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד''', לכו"ע. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל"ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. | ובדיעבד מותר גם אם קרע קצת ובישל עם בשר אחר (-כל"ק דרב), ואם בישל את הכחל לבדו מותר בדיעבד גם אם לא קרעו כלל. | ||
ובביאור "קריעה קצת" של ר"ת, '''סמ"ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם | ובביאור "קריעה קצת" של ר"ת, '''סמ"ק''' כתב שלכחילה יקרע שתי או ערב, אך בדיעבד שרי גם בקריעה פחות מכך, ואפילו אם בישל עם בשר אחר. | ||
===שיטת רי"ף ורמב"ם=== | ===שיטת רי"ף ורמב"ם=== | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
==ההלכה בשולחן ערוך== | ==ההלכה בשולחן ערוך== | ||
===שיטת המחבר=== | ===שיטת המחבר=== | ||
ב'''שולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|יורה דעה סימן צ|יורה דעה צ}} פוסק מדינא כשיטת הרמב"ם, ומביא מנהג להחמיר כרש"י: | |||
*מדינא: | *מדינא: | ||
**לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם | **לכתחילה: קורע שתי וערב וטח בכותל עד שאין לחלוחית חלב בכחל, ואז שרי לבשל את הכחל גם עם בשר אחר. ואם קרע ומירק החלב, מותר לצלותו. | ||
**ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. | **ובדיעבד: אם לא קרע כלל, אסור רק אם בישל את הכחל עם בשר אחר. אך בצליה או בישול כחל לבדו, מותר דיעבד. | ||
*וממנהגא: | *וממנהגא: | ||
**לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ"ל, זה כהבנת הטור ברש"י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב"א | **לכתחילה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל מועילה רק לבישול בלי בשר אחר. וגם לצליה צריך לקרוע שתי וערב{{הערה|כנ"ל, זה כהבנת הטור ברש"י שלצליה צריך שתי וערב בלי טיחה בכותל. (ולא כרשב"א ולא כר"ן).}}. | ||
**ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. | **ובדיעבד אם קרע כדין שרי גם אם בישל עם בשר אחר. | ||
===שיטת הרמ"א=== | ===שיטת הרמ"א=== | ||
ה'''רמ"א''' מדינא מחמיר יותר מהמחבר, וממנהגא מביא שלא לבשל כלל כחל אלא רק לצלותו{{הערה|לשיטת הרמ"א הבסיס למנהג זה הוא החשש שמא יבוא לבשל עם בשר אחר, ולכן בדיעבד הקל אם קרע וטח כדין ובישל את הכחל לבדו. אמנם ב'''ט"ז''' כתב בשם '''מהרש"ל''' שכיון שהגאונים אסרו לבשל כחל בפני עצמו, זה כבר דין שאוסר אף דיעבד תמיד. ולשיטתו, גם כחל שהתבשל לבדו אסור דיעבד אפילו קרע וטח כדין. אולם ב'''ש"ך''' (סקי"ח) כתב שמהרש"ל לא חולק בשום דין כאן על הרמ"א, ורק כחל יבש בפשטידה במחבת, לפרושים, בזה לרמ"א משמע דשרי ומהרש"ל אסר, וראו להלן.}}: | |||
*לכתחילה כתב הרמ"א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב"א בדעת רש"י, ולא כטור ולא כר"ן.}}, | *לכתחילה כתב הרמ"א שנהגו שלא לבשל כלל כחל, אפילו קרעו טחו כדין ומבשל לבדו. וגם בצליה, מחמיר דבעי קריעה שתי וערב וגם טיחה בכותל{{הערה|דהיינו: פסק כרשב"א בדעת רש"י, ולא כטור ולא כר"ן.}}, | ||
| שורה 114: | שורה 114: | ||
בגמ' "כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור". ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו"ד צ א}}. | בגמ' "כחל בטל בשישים - והכחל מן המנין, והכחל עצמו אסור". ואם כן, בשונה מאיסור סתם שבטל בשישים של היתר מלבד האיסור, כחל בטל ב-59 היתר מלבדו. כך גם נפסק להלכה בשולחן ערוך {{ויקיטקסט|שולחן ערוך יורה דעה צ א|יו"ד צ א}}. | ||
'''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת | '''הסיבה שכחל בטל ב-59''': לשיטת ה'''רמב"ם''' כי כל איסור דרבנן בטל ב-59. ולשיטת '''רש"י''' כל איסור דרבנן בעי ס' מלבד האיסור, ורק כחל שונה "כי הוא מין היתר", ו'''תוס'''' מסביר שכשבישל כחל עם 59 בשר אחר, הרי בשר הכחל לא אסר אלא רק החלב שבכחל אסר, וכנגד החלב ודאי יש ס' גם אם יש רק 59 כנגד הכחל כולו. | ||
'''הסיבה שכחל עצמו אסור''': רש"י כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. רשב"א מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. תוס' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. | '''הסיבה שכחל עצמו אסור''': '''רש"י''' כתב כי אף שהכחל מועט ולא הצליח לתת טעם באחרים, אך הוא עצמו כן קיבל טעם מאחרים. '''רשב"א''' מסביר כוונתו שחוששים שנשאר בכחל הרבה חלב ולא יצא ממנו בבישול, ואם כן טעם הבשר האחר שנכנס לכחל אוסר אותו. '''תוס'''' כתב דאליבא דאמת כל החלב כן יוצא מהכחל בגמר בישולו, אך הכחל אסור גזירה אטו שיבשל קצת ולא ימתין עד גמר הבישול. ו'''הר"ן''' כתב שבבישול ודאי שכל החלב יוצא, אלא שאסרו כאן משום מראית עין, שמא יתירו חתיכת נבילה. | ||
'''"חתיכה נעשית נבילה"''': כנ"ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. | '''"חתיכה נעשית נבילה"''': כנ"ל, כחל שהתבשל עם בשר אחר והיה ביטול ברוב והתערובת לא נאסרה, הכחל עצמו אסור, ולכן אם לאחר מכן נפל הכחל לתבשיל אחר, הרי הוא אוסר את התבשיל האחר וצריך שוב 59 כנגדו. כחל שהתבשל עם בשר אחר ולא היה 59 כנגדו, אסר את הבשר האחר, ואם הבשר שנאסר יפול לתבשיל אחר יצטרכו 60 כנדו, וכמו כל איסור דבעי ס' היתר כנגד האיסור. | ||
| שורה 128: | שורה 128: | ||
יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא"כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט"ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון האו שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש"ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד"מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא"כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. | יש לציין שלגבי חתיכה שלא נמלחה, שאסורה אם התבשלה כי הדם שבה יצא ונבלע חזרה, הדין הוא שצריך 60 כנגדה כבר בפעם הראשונה שהתערבה, ולא כמו כחל דסגי ב-59. ואף שכחל בעקרון לא נאסר מהחלב שבו עד שיוצר וחוזר, וכן חתיכה שלא נמלחה לא נאסרת מהדם שבה אא"כ הדם יוצא וחוזר, ואם כן לכאורה גם בחתיכה שלא נמלחה היה אמור להתבטל ב-59 כמו כחל, '''דרכי משה''' מסביר שזה חמור מכחל, כי כחל הוא איסור דרבנן, ולא כדם בחתיכה שזה דאורייתא. '''ט"ז''' מעיר שגם בחתיכה שלא נמלחה, הדיון האו שאוסרת על ידי בישול, והדין הוא שדם שהתבשל אסור באכילה רק מדרבנן. אולם הש"ך ב'''נקודות הכסף''' מסביר את כוונת הד"מ, שכחל עיקר איסורו הוא מדרבנן, משא"כ איסור דם עיקרו מדאוריתא. | ||
'''"בריה"''': ''' | '''"בריה"''': ה'''ב"ח''' כתב שכחל יש לו דין "[[בריה]]", וכשהוא שלם אינו בטל ברוב כלל. אך ה'''ש"ך''' חולק ואומר שזה כן בטל כי אין איסורו מתחילת בריאתו (אלא נאסר רק כשהחלב יוצא). | ||
===צליית כחל עם בשר אחר=== | ===צליית כחל עם בשר אחר=== | ||
ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל | ב'''גמ'''' חולין {{ויקיטקסט|חולין קיא א|קיא.}} איתא: {{ציטוטון|בין כבדא בין כחלא, תותי בישרא שרי, עילויא בישרא דיעבד אין לכתחילה לא}}. כלומר: מותר לצלות כחל או כבד יחד עם בשר אחר, ואפילו שהם נוגעים זה בזה, דווקא כשהכחל או הכבד נמצאים למטה. אבל כשהם למעלה מותר רק בדיעבד. | ||
הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא"ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב"א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. | הסיבה שאסור לכתחילה, כי בשעת הצליה נוטף מהכחל חלב, ומהכבד נוטף דם, וחוששים שזה יבלע בבשר האחר שנצלה איתם. ונחלקו ראשונים, באיזה כחל מדובר כאן: דעת ה'''תוס'''' ו'''הרא"ש''' שמדובר בכחל שקרע וטח אותו כדינו, ובכל זאת אסור לכתחילה לצלות בשר מתחתיו כי יש קצת חלב ניכר שנוטף בשעת הצליה. ולשיטתם, כחל שלא נקרע כדינו, יאסור גם בדיעבד את הבשר שנצלה מתחתיו. אך דעת ה'''רשב"א''', שמדובר גם בכחל שלא נקרע, ובכל זאת בדיעבד שרי הבשר שנצלה תחתיו, כי האש של הצליה שורפת את רוב החלב הנוטף והוא לא מספיק להיבלע בבשר שתחת הכחל. | ||