הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 10: שורה 10:


===מהם שטרי הדיוטות===
===מהם שטרי הדיוטות===
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. ובמקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
נחלקו הראשונים מהם שטרי הדיוטות האמורים בגמרא.
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) כתבו בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'.


דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכמקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש.
====שיטת רש"י וסייעתו====
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר.
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות.
<BR/>וב'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי הדיוטות, קמט א ד"ה שמא) הביא בשם רש"י את שני הפירושים, ולא העיר דבר על הסתירה שבניהם. אלא שהביא (קמט א) בשם הגאונים ששטרי הדיוטות הם אגרות שלום, והסכים לשני הפירושים.
<BR/>וראה ב'''מאירי''' הביא בשם גדולי הרבנים (קטז ב ד"ה כבר ביארנו) שהאיסור הוא אף באגרות השלוחות, וכן כתב בשם רש"י גם '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים. וכן נראה מדברי ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה אבל הרא) שס"ל ששיטת רש"י לאסור אף אגרות שלום.  


ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו) למד מדברי ה'''רמב"ן''' שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות, ובאמת שכן מפורש ברמב"ן (קנא א ד"ה ההא דקאמר). אבל הרעצמו כתב (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא) ששטרי הדיוטות הם של חשבונות או אגרות שלוחות למצוא בהם חפץ.  
גם דעת ה'''רא"ש''' (כג א) שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש.
<BR/>לזה הסכימו גם ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא), ה'''רשב"א''' (קמט א סוד"ה לא).
 
===שיטת תוס' וסייעתו===
כתבו ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) בשם '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'.
 
גם ה'''רמב''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות.  
ה'''ר''' (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו) למד מדברי ה'''רמב"ן''' שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות, ובאמת שכן מפורש ברמב"ן .  


וב'''רשב"א''' בחידושים (קמט א סוד"ה לא) מבואר שקריאה בשטרי מקח וממכר הם אסורים לא משום גזירה, ואגרות שלום אסורים בקריאה משום קריאה בשטרי מקח וממכר. והביא שלשיטת רש"י שטרי הדיוטות הם בעצם אגרות שלום. וחזר על דבריו גם בתשובה (ז שמו), אך כתב שמי שנוהג היתר כדברי הרמב"ן אין לנו כח למחות בידו.
וב'''רשב"א''' בחידושים (קמט א סוד"ה לא) מבואר שקריאה בשטרי מקח וממכר הם אסורים לא משום גזירה, ואגרות שלום אסורים בקריאה משום קריאה בשטרי מקח וממכר. והביא שלשיטת רש"י שטרי הדיוטות הם בעצם אגרות שלום. וחזר על דבריו גם בתשובה (ז שמו), אך כתב שמי שנוהג היתר כדברי הרמב"ן אין לנו כח למחות בידו.

תפריט ניווט