12
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצות יישוב ארץ ישראל"
←שיטת הרמב"ם וסייעתו
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==שיטת הרמב"ן== | ==שיטת הרמב"ן== | ||
כתוב בפסוק (במדבר לג נב) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ולמד הרמב"ן (השמטות לספר המצוות ד) שזו מצוות עשה לדורות של כיבוש הארץ, שלא להניחה ביד האומות או שוממה. וגם הישיבה בה היא חלק מן המצווה.<BR/> | כתוב בפסוק (במדבר לג נב) "והורשתם את הארץ וישבתם בה". ולמד הרמב"ן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33946&st=&pgnum=223&hilite= (השמטות לספר המצוות ד)] שזו מצוות עשה לדורות של כיבוש הארץ, שלא להניחה ביד האומות או שוממה. וגם הישיבה בה היא חלק מן המצווה.<BR/> | ||
ומקור לדבריו ב'''ספרי''' (ראה), שם מובא המעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבין אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד תורה, וכשהגיעו לצידון וראו שעומדים להפרד מא"י וקדושתה חזרו ובאו למקומם, אמרו 'ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצוות שבתורה'. משמע שסברו שמצוה זו נוהגת לדורות גם בזמן הגלות, וגם לימדונו ששקולה מצוה זו ככל המצוות שבתורה.<BR/> | |||
גם ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (ב עט) נקט שמצות ישוב א"י נוהגת לדורות ולא רק בזמן שכל יושביה עליה. | גם ב'''שו"ת מהר"ם מרוטנבורג''' (ב עט) נקט שמצות ישוב א"י נוהגת לדורות ולא רק בזמן שכל יושביה עליה. | ||
==שיטת הרמב"ם וסייעתו== | ==שיטת הרמב"ם וסייעתו== | ||
הרמב"ם השמיט מצוה זו ולא מנאה במנין המצוות. ובטעם הדבר כתב ה'''מגילת אסתר''' שם שאין מצווה זו נוהגת בגלות ולדורות, אלא רק בזמן משה ויהושע ובזמן שבית המקדש קיים, אבל בגלות אדרבה נצטווינו שלא לכבוש את הארץ בחזקה. | הרמב"ם השמיט מצוה זו ולא מנאה במנין המצוות. ובטעם הדבר כתב ה'''מגילת אסתר''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33946&st=&pgnum=223&hilite= (ד)] שאין מצווה זו נוהגת בגלות ולדורות, אלא רק בזמן משה ויהושע ובזמן שבית המקדש קיים, אבל בגלות אדרבה נצטווינו שלא לכבוש את הארץ בחזקה. | ||
והאריך שם להוכיח דבריו מה'''גמרא''' (כתובות קיא ב) שכל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, והיאך יפקיעו האמוראים מצווה הנוהגת לדורות. | והאריך שם להוכיח דבריו מה'''גמרא''' (כתובות קיא ב) שכל העולה מבבל לא"י עובר בעשה, והיאך יפקיעו האמוראים מצווה הנוהגת לדורות. | ||
כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | כדברי הרמב"ם (ע"פ דברי המגילת אסתר) משמע גם בדברי ה'''ריטב"א''' (כתובות קי ב), שכתב 'הכל מעלין לא"י ואפי' אחר החורבן, דאכתי איכא חיבת הארץ'. והיינו דמשום חיבת הארץ יש כח ביד האדם להעלות את עבדו או אשתו לא"י. ומשמע מזה שמצוה ליכא, ורק חיבת הארץ יש אחר החורבן. | ||
<BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. | <BR/>וכן משמע גם ב'''רשב"ם''' (בבא בתרא צא א), דאיתא שם 'ת"ר אין יוצאין מא"י לחו"ל'. ופי' רשב"ם שם 'לפי שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בה'. הרי ממה הזכיר רק את המצוות התלויות בארץ, ולא הזכיר את מצות ישוב הארץ המוטלת עליו כל שעה, משמע שמצות ישוב ארץ ישראל אינה נוהגת בזה"ז. אך באמת נראה שאין הכרח כלל בפירוש זה דאפשר לפרש כדברי הגרצ"י קוק בהערותיו שם (יצא לאור בש"ס הוצאת הלכה ברורה) שהכוונה שלא יוכל לקיים את כל המצוות כי כולן בעצם תלויות בארץ, כדברי הספרי והרמב"ן בדברים (יא יח) שהמצוות בחוץ לארץ הם ציונים בלבד. וזה מבטא בעצם את מעלת הארץ שבגללה יש חיוב לשבת בה, כדברי הגמרא בסוטה (יד א) שמשה רבינו רצה להיכנס לארץ כי הרבה מצוות נצטוו ישראל שמתקיימות בה, והכוונה למצוות ישוב הארץ שבה תלויות כל המצוות. | ||
גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | גם בתשובות '''מהר"ם מינץ''' (עט) משמע שנקט שמצוה זו אינה נוהגת בזה"ז אפי' מדרבנן, שכתב שם בשם התשב"ץ שעיקר מצוה זו איני יודע, אלא שמוחלין לו עוונותיו. והיינו, שזכות ומעלה יש בישיבת א"י עד שאמרו שכל הדר בא"י מוחלין לו עוונותיו, אולם מצוה אין בדבר. | ||
כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו. | כמו"כ יש לדקדק קצת מלשונו של '''תרומת הדשן''' (פסקים פח), שכתב רק שיש שבח ומעלה לגור בארץ ישראל, ושצריך אדם לשער בנפשו אם יוכל לעמוד שם ביראת ה' מפני המערביים הרשעים ששם. אמנם ה'''פתחי תשובה''' (אבן העזר עה) למד מדברי תרוה"ד שמצות עשה היא לעלות לא"י גם בזה"ז, כפשטות דברי הרמב"ן וסיעתו.וכדבריו פירש בשו" אבני נזר (יו"ד תנד ו). | ||
===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ===האם מצוה זו נוהגת לדעת הרמב"ם מדרבנן=== | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
====האם מצוה כוללת נמנית במנין המצוות==== | ====האם מצוה כוללת נמנית במנין המצוות==== | ||
יש שרצו ליישב ( | יש שרצו ליישב (ציץ אליעזר ז מח יב ד"ה אזכיר) דמצות ישוב הארץ אינה מצוה פרטית אלא מצוה כוללת, דהיינו שאין צורך במצוה זו לעצם הישיבה אלא כדי שנוכל לקיים עי"ז מצוות אחרות, ומצוות כעין זו שכל תכליתה לאפשר קיום מצוות אחרות, אין מדרכו של הרמב"ם למנותם. | ||
===מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת=== | ====מצוות שתכליתן אחת נמנות כמצוה אחת==== | ||
באופן אחר פי' ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&st=&pgnum=500 (תנד ו)] את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת.<BR/> | באופן אחר פי' ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1345&st=&pgnum=500 (תנד ו)] את שיטת הרמב"ם, דהרמב"ם נקט שמצוה זו היא בכלל מצות "החרם תחרימם", לפי שודאי עיקר התכלית באיבוד ז' עממין היא בכדי שאנו נשב בארץ במקומם, ואין דרכו של הרמב"ם למנות בנפרד שתי מצוות המכוונות לתכלית אחת. ולמד כן מהא דלא מנה הרמב"ם עשיית הארון והכפורת למצוה בפני עצמה שהשיג עליו ע"כ בזה הרמב"ן, ופי' טעמו, דכיון שתכלית בנית המקדש כדי לקשר בין קוב"ה וישראל, ועיקר קיום מטרה זו נעשה במקום הכפורת שנאמר "ונועדתי לך שמה", נמצא שתכליתם אחת ולכן כללם הרמב"ם במצוה אחת.<BR/> | ||
אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה. | אמנם הרמב"ן עצמו שם עמד על אפשרות זו ודחאה מכל וכל, שא"כ הניח הרמב"ם את העיקר ונקט את הטפל, שכן ז' עממין אם ירצו להשלים עמנו או לעזוב את הארץ מעצמם אין אנו מחוייבים להורגם, ואפי' הכי אין אנו רשאים להניח את הארץ ולעוזבה מבלי יושב או למוסרה ביד אומות אחרות, נמצא שלעיתים פטורים אנו ממצות החרם תחרימם ועדיין מחוייבים אנו בישיבתה. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
אמנם לענין [[כפית הבעל את אשתו]] לעלות ציינו הפוסקים לדעת הסוברים שאין הבעל יכול לכפותה בזה"ז משום סכנת הדרכים, וכמו"כ יכולה היא אף לומר קים לי כדעת הסוברים שמצוה זו כלל אינה נוהגת בזה"ז, כמבואר ב'''פתחי תשובה''' ו'''באר היטב''' (אבן העזר עה). | אמנם לענין [[כפית הבעל את אשתו]] לעלות ציינו הפוסקים לדעת הסוברים שאין הבעל יכול לכפותה בזה"ז משום סכנת הדרכים, וכמו"כ יכולה היא אף לומר קים לי כדעת הסוברים שמצוה זו כלל אינה נוהגת בזה"ז, כמבואר ב'''פתחי תשובה''' ו'''באר היטב''' (אבן העזר עה). | ||
אמנם | אמנם ה'''בית הלוי''' (כב) נקט בדעת הרמב"ם כמגילת אסתר, וכן הכריע להלכה '''ר' צדוק הכהן מלובלין''' (דברי סופרים יד). אך טעם אחר אמר בדבר, והוא שעיקר קיום מצות ישוב הארץ הוא בכך שיושבים עליה ללא כל פחד ומורא איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ולמד שכל עוד קמים צרינו עלינו לכלותינו חסר בעיקר קיום מצות ישוב הארץ. | ||
==הטעם שרבים נמנעים מלעלות לארץ== | ==הטעם שרבים נמנעים מלעלות לארץ== | ||
בשו"ת '''אגרות משה''' (אבן העזר קב) דן אחר שנפסקה הלכה כרמב"ן שמצות עשה גמורה היא הנוהגת לדורות, ושלא כרבי חיים כהן והבנת המגילת אסתר ברמב"ם, מדוע נמנעים רבים מלעלות לא"י ובהם גדולי תורה ויראה, הרי מבטלים הם בכך מצות עשה. וכתב, שגם לדעת הסוברים שמצוה זו נוהגת לדורות מ"מ אין זו מצוה חיובית המוטלת על האדם כלולב ושופר, אלא מצוה קיומית היא בלבד – שאם ידור בא"י יקיים בכך מצות עשה. ולא פי' שם טעם ומקור לדבריו.<BR/> | |||
וכתב, שגם לדעת הסוברים שמצוה זו נוהגת לדורות מ"מ אין זו מצוה | ואפשר היה לומר דנקט להלכה כשיטת ה'''תשב"ץ''' שעיקר טעם המצוה הוא כדי לקיים מצוות התלויות בארץ דממילא פשיטא שהיא מצוה קיומית בלבד, שכן אין חובה לאדם ליטע כרם כדי לקיים בו דיני ערלה. אלא שרוב הפוסקים דחו סברת התשב"ץ ונקטו ששורש מצוה זו נובע מקדושת הארץ ולא מקיום מצוותיה, כמבואר לעיל. גם פשטות דברי התשב"ץ עצמו היא, שהגם שקיום המצוות התלויות בה היא מצוה קיומית ולא חיובית, מ"מ המצוה לעלות לא"י כדי שיוכל לקיים מצוותיה היא מצוה חיובית כשאר מצוות התורה. | ||
==טיוטא== | ==טיוטא== | ||