הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת לדבר מצוה"

נוספו 789 בתים ,  15:37, 11 באוקטובר 2021
ניסוח הפתיח, וקישור לערך הראשי
(ניסוח הפתיח, וקישור לערך הראשי)
 
(5 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||נדרים לז א, בבא מציעא נח א||שבת ו כה|אורח חיים שו ה, תקפה ה}}
{{מקורות||נדרים לז א, בבא מציעא נח א||שבת ו כה|אורח חיים שו ה, תקפה ה}}
האם מותר ליטול שכר עבור שירות שנותן בשבת, שהוא גם מצוה.
האם מותר ליטול "[[שכר שבת]]" -שכר עבור עבודה בשבת, כשעבודה זו היא גם מצוה.


==שיטות הראשונים==
==שיטות הראשונים==
שורה 20: שורה 20:
<BR/>וב'''מחצית השקל''' (תקפה יב) כתב שמרן לא כתב כאן להכריע אם איכא איסורא או לא, אלא רק כתב שאין בזה סימן ברכה, לכל חד כדאית ליה, ובסימן ש"ו הביא דברי החולקים בזה. ולפי"ז יוצא שהכרעת מרן שיש איסור בשכר שבת אפילו לדבר מצוה, וכ"כ בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=114 (יב)].  
<BR/>וב'''מחצית השקל''' (תקפה יב) כתב שמרן לא כתב כאן להכריע אם איכא איסורא או לא, אלא רק כתב שאין בזה סימן ברכה, לכל חד כדאית ליה, ובסימן ש"ו הביא דברי החולקים בזה. ולפי"ז יוצא שהכרעת מרן שיש איסור בשכר שבת אפילו לדבר מצוה, וכ"כ בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49576&st=&pgnum=114 (יב)].  
גם ה'''פרי חדש''' (ה) חלק על דברי המג"א וכתב שהעיקר כמו שסתם מרן בסי' ש"ו לאסור. וכ"ד החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תקפה י) וכתב שמש"כ מרן פה הוא רק לד' רבנו שמואל שמתיר, אבל ליה לא סבירא ליה. וכ"ד הרב '''ישכיל עבדי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=965&st=&pgnum=30 (ז יט ב)].<BR/>
גם ה'''פרי חדש''' (ה) חלק על דברי המג"א וכתב שהעיקר כמו שסתם מרן בסי' ש"ו לאסור. וכ"ד החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תקפה י) וכתב שמש"כ מרן פה הוא רק לד' רבנו שמואל שמתיר, אבל ליה לא סבירא ליה. וכ"ד הרב '''ישכיל עבדי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=965&st=&pgnum=30 (ז יט ב)].<BR/>
אבל בשו"ת '''יביע אומר''' (ה כה ה) כתב שדעת מרן להיתרא, והעיקר הוא מש"כ בסי' תקפ"ה שמרן חזר בו ממש"כ בסימן שו, ויש לסמוך על מה שכתב באחרונה. וכתב שכן דעת מהר"א כהן בשו"ת '''מעט מים''' (טז) שמרן חזר בו ומשנה אחרונה עיקר.
אבל בשו"ת '''יביע אומר''' (ה כה ה) כתב שדעת מרן להיתרא, והעיקר הוא מש"כ בסי' תקפ"ה שמרן חזר בו ממש"כ בסימן שו, ויש לסמוך על מה שכתב באחרונה. וכתב שכן דעת מהר"א כהן בשו"ת '''מעט מים''' (טז) שמרן חזר בו ומשנה אחרונה עיקר.<BR/>
גם ב'''משנה ברורה''' (שו כד) כתב שנוהגים להקל, והרוצה לחשוש לאוסרים לא יקצוב, אלא יקבל אחר כך ב[[שכר שבת#מתנה|תורת מתנה]], וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח עד) כתב שטוב שיתנו עם החזן או הבעל תוקע שיקבלו שכרם ב[[שכר שבת#הבלעה|הבלעה]], וכ"כ בספר '''מנוחת אהבה''' (א י כז) דבהכי ניחא טפי גם למתירים, שהרי לכו"ע אינו רואה סימן ברכה, ובהבלעה אין גם חשש זה.


==קושיית הט"ז==
==קושיית הט"ז==
הקשה ה'''טורי זהב''' (תקפה ו) היאך מתירים ליטול שכר עבור מצווה, והרי ה'''ברייתא''' (פסחים נח א) שהיא מקור לדין זה מיירי בשמירה של דבר מצוה, כגון שמירת פרה אדומה או תינוק שלא יטמא ואפ"ה אסור. ותירץ דזהו דבר שאינו שייך לשבת עצמה, אלא בכל יום צריך לשמור, מה שאין כן בחזנים ותוקעים, שהפעולה היא דווקא בשבת.
הקשה ה'''טורי זהב''' (תקפה ו) היאך מתירים ליטול שכר עבור מצווה, והרי ה'''ברייתא''' (פסחים נח א) שהיא מקור לדין זה מיירי בשמירה של דבר מצוה, כגון שמירת פרה אדומה או תינוק שלא יטמא ואפ"ה אסור. ותירץ דזהו דבר שאינו שייך לשבת עצמה, אלא בכל יום צריך לשמור, מה שאין כן בחזנים ותוקעים, שהפעולה היא דווקא בשבת.
<BR/>והרב '''ערוך השלחן''' (שו יב) הקשה על דבריו דאדרבה, אם הוא מיוחד לשבת חמור יותר. ותירץ הוא שבאמת החזנים אינם רוצים לעשות בחינם ולכן לגבאים מותר לתת כי מוכרחים הם, וגם החזנים מותר להם ליטול, לפי שהם נוטלים זאת כשכר בטלה של ימות החול. וכל זה אינו שייך בשמירת פרה ותינוק.
<BR/>והרב '''ערוך השלחן''' (שו יב) הקשה על דבריו דאדרבה, אם הוא מיוחד לשבת חמור יותר. ותירץ הוא שבאמת החזנים אינם רוצים לעשות בחינם ולכן לגבאים מותר לתת כי מוכרחים הם, וגם החזנים מותר להם ליטול, לפי שהם נוטלים זאת כשכר בטלה של ימות החול. וכל זה אינו שייך בשמירת פרה ותינוק.<BR/>
<BR/>ובשו"ת '''יביע אומר''' (ה כה) ביאר דעת הט"ז שכל שהוא צורך מצוה של השבת עצמה לא אסרו, אבל שמירת הפרה שאינה צורך השבת, לא התירו בזה.   
בשו"ת '''יביע אומר''' (ה כה) ביאר דעת הט"ז שכל שהוא צורך מצוה של השבת עצמה לא אסרו, אבל שמירת הפרה שאינה צורך השבת, לא התירו בזה.   
 
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]]
[[קטגוריה:נדרים לז.]]
[[קטגוריה:בבא מציעא נח.]]
[[קטגוריה:שבת פרק ו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן שו]]
391

עריכות