9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:שכר שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 9: | שורה 9: | ||
::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו? | ::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו? | ||
==בדיעבד== | |||
השש"כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו"ע סי' רמה ס"ו שפסק ע"פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו. | |||
<BR/>אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע"ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו"ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ"מ מנ"ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן. | |||
<BR/>אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ"ש הגר"ח מבריסק, וא"כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ"ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו. | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 16:26, 27 בינואר 2016 (IST) | |||