10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
===גדר האיסור=== | ===גדר האיסור=== | ||
ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת יט א) כתב שאין איסור שכר שבת על נטילת הממון, אלא האיסור הוא לעשות פעולה, אף שהיא כשלעצמה מותרת, אם מרוויח עליה שכר בשבת. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קטז}) הקשה | ב'''חידושי הגר"ח מבריסק''' (שבת יט א) כתב שאין איסור שכר שבת על נטילת הממון, אלא האיסור הוא לעשות פעולה, אף שהיא כשלעצמה מותרת, אם מרוויח עליה שכר בשבת. וב'''שמירת שבת כהלכתה''' (כח {קטז}) הקשה מה'''גמרא''' (כתובות סד א) שחוששת הגמ' לשכר שבת אפילו שאין האשה עושה שום מלאכה, רק שהבעל מורד בה וקנסוהו להוסיף על כתובתה בכל יום שעומד במרדו. ותירץ בשם ה'''גרש"ז אויערבך''' ששם אינו שכר שבת ממש, אלא רק מיחזי כשכר שבת, כמבואר שם מלשון הגמרא, וכן הוא להדיא ב'''ריטב"א''' שם. אבל בשו"ת '''משנה הלכות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1880&st=&pgnum=54&hilite= (ח מא)] | ||
כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | כתב שהוא איסור ממש, ואין חילוק בין מחזי כשכר שבת לשכר שבת, וראה [[#טעם האיסור|להלן]] | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הקשה בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=262 (שז ו)] על דברי הגמרא (שבת קנא א) שאומרת שמותר לומר לחבירו בשבת 'שמור לי ואשמור לך', למה לא חשיב שכר שבת, והרי [[שמור לי ואשמור לך חשיב שומר שכר]]. ותירץ שאף שלענין ממון נחשב הוא שומר שכר, מ"מ לענין שכר שבת, בעינן שכר ממש, דלא"ה אינו אסור. ומטעם זה התיר גם לנכות חוב עבור שמירה בשבת, דל"ח שכר שבת. והביא ראיה לדבריו מהגמרא (כתובות סד א) שאין מוסיפים על כתובת האשה שכר על יום השבת, כאשר בעלה מורד, אך כן מפחיתים ממנה כאשר היא מורדת, ואין בזה משום שכר שבת, כיוון שהוא רק ניכוי חוב של הבעל.<BR/> | הקשה בספר '''ישועות יעקב''' אורנשטיין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9259&st=&pgnum=262 (שז ו)] על דברי הגמרא (שבת קנא א) שאומרת שמותר לומר לחבירו בשבת 'שמור לי ואשמור לך', למה לא חשיב שכר שבת, והרי [[שמור לי ואשמור לך חשיב שומר שכר]]. ותירץ שאף שלענין ממון נחשב הוא שומר שכר, מ"מ לענין שכר שבת, בעינן שכר ממש, דלא"ה אינו אסור. ומטעם זה התיר גם לנכות חוב עבור שמירה בשבת, דל"ח שכר שבת. והביא ראיה לדבריו מהגמרא (כתובות סד א) שאין מוסיפים על כתובת האשה שכר על יום השבת, כאשר בעלה מורד, אך כן מפחיתים ממנה כאשר היא מורדת, ואין בזה משום שכר שבת, כיוון שהוא רק ניכוי חוב של הבעל.<BR/> | ||
מבואר יוצא מדבריו ששכר שבת מוגדר רק שכר ממש, ולא ניכוי חוב וכן לא תועלת אחרת שמרוויח עבור שמירתו בשבת. גם ב'''מגן אברהם''' (ז) כתב דמחילת חוב אינה שכר שבת, והביא לזה הראיה מן הגמ' בכתבות הנזכרת. | מבואר יוצא מדבריו ששכר שבת מוגדר רק שכר ממש, ולא ניכוי חוב וכן לא תועלת אחרת שמרוויח עבור שמירתו בשבת. גם ב'''מגן אברהם''' (ז) כתב דמחילת חוב אינה שכר שבת, והביא לזה הראיה מן הגמ' בכתבות הנזכרת. | ||
<BR/>אבל ה'''אור שמח''' על הרמב"ם (שבת כד ח) חלק על | <BR/>אבל ב'''ריטב"א''' (כתובות סד א) מפורש שמחילת חוב עבור עבודה הנעשית בשבת חשיב שכר שבת, והגמרא בכתובות התירה מפני שרק מיחזי כשכר שבת, שהרי אין האשה עושה שום פעולה. וכ"כ '''ר' עקיבא איגר''' בגליון שלחן ערוך (ז). | ||
<BR/>ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כח נח-נט) הכריע כדברי האו"ש | <BR/>גם ה'''אור שמח''' על הרמב"ם (שבת כד ח) חלק על דברי ישוע"י וכתב דהא דהתירו שמור לי ואשמור לך הוא מפני שלא נוסף לו שום דבר על ממונו הקיים, אלא מםני ששמירה בעלמא היא. אך אם נותן לו הנאה אחרת שהיא תוספת על ממונו, אפילו שאינה שכר ממש, חשיב כשכר שבת ואסור. ולכן אף מחילת חוב אסורה, כיון שנוסף לו ממון עבור פעולתו בשבת. [ותירץ את הגמרא בכתובות דהתם לא חשיב שכר שבת כיון שאין האשה עושה שום פעולה, אלא ההפחתה נעשית מאליה]. גם בספר '''תורת שבת''' ווייל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8013&st=&pgnum=120 (שז טז)] הקשה קושיית הישועות יעקב, ותירץ כדברי האו"ש. | ||
<BR/>ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כח נח-נט) הכריע כדברי האו"ש, אך כתב גם (כח {קכה*}) שמחילת חוב שהיא בתורת מתנה מותרת, כלומר רק אם התנו מראש שיעשה לו שירות בשבת עבור שימחל לו חובו אסור. | |||
===מתנה=== | ===מתנה=== | ||