הבדלים בין גרסאות בדף "שכר שבת"

נוספו 116 בתים ,  17:35, 26 בינואר 2016
שורה 31: שורה 31:
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי).
על דברי ה'''גמרא''' (כתובות סד א) שאמרה שמוסיפין לאיש המורד באשתו ג' טרפעיקין על כתובתה, חצי טרפעיק לכל יום, ועל שבת אין מוסיפים משום דמחזי כשכר שבת, הקשה ה'''ר"ן''' על דפי הרי"ף (כתובות כז ב ד"ה ירושלמי) למה מיחזי כשכר שבת, והרי בהבלעה מותר. ותירץ שאין זו הבלעה לפי שמוסיפים לכל יום ויום חצי טרפעיק, ואם יתפייס באמצע השבוע, אינם מצטרפים ימי השבוע זה עם זה. ודברי הר"ן הללו לקוחים מן ה'''תוספות''' (כתובות סד ב ד"ה מיחזי).
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט).
<BR/>ועל פי דברי הר"ן אלו כתב ה'''דרכי משה''' (ב) שאם משכיר את הפועל לחודש, אבל נותן לו שכר לפי יום באופן שיכול הוא לחזור בו באמצע החודש ולקבל את השכר רק עבור הימים שעברו, ה"ז שכר שבת ואסור, וכן ביאר ה'''מגן אברהם''' את פסק ה'''רמ"א''' (ד) וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (יח-יט).
<BR/>אולם כעין דברי הרמ"א כבר כתב מרן '''בדק הבית''' ומקורו מ'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן {{ראה עוד|שכר שבת|הבלעה}}.
<BR/>אולם כעין דברי הרמ"א כבר כתב מרן '''בדק הבית''' בשם ה'''שבלי הלקט''' (קיג), ושם כתב שאם השכיר לחדש ואמר כך וכך תתן לי בחדש שיבא כך וכך ליום, כשכיר שבת הוי ואסור, אבל אם אמר לחדש סתם נוטל שכרו של שבת. ולא הזכיר כלל ענין החזרה, אלא הכל תלוי בלשונו בשעת השכירות אם מזכיר 'כך וכך ליום' או לא. וכן ביאר דבריו ה'''אליה רבה''' (יד), וכתב שאינו ענין כלל למה שכתב הר"ן, ועל זה חלק מרן שם ואמר שגם במזכיר לו כך וכך ליום שרי ולא הוי שכר שבת {{ראה עוד|שכר שבת|הבלעה}}.


כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו).
כתב ה'''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38644&st=&pgnum=235 (ס ח)] שאם מנכה השכר לשומר כאשר אינו שומר בשבת, לא הוי הבלעה. ולמד כן מהגמרא בכתובות הנזכרת ומתוס' שם. אבל ה'''משנה ברורה''' (יז) חלק עליו וכתב שיכול לנכות לו ולא הוי שכר שבת, כשם שמנכה לו מיום אחר, וביאר דבריו יותר ב'''באור הלכה''' (ד"ה נותן לו).