9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת מעין שבע"
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==טעם התקנה== | ==טעם התקנה== | ||
עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | ||
<BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה). | <BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. וכ"כ ה'''ריטב"א''' (ראש השנה יא ב ד"ה לילה). וה'''מאירי''' (פסחים ק ב ד"ה בני אדם). | ||
וב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת. | וב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==יום טוב שחל בשבת== | ==יום טוב שחל בשבת== | ||
ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו. וכן כתבו כל הראשונים.<BR/> | ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו. וכן כתבו כל הראשונים.<BR/> | ||
===טעם למה לא תיקנו מעין שבע ביום טוב=== | |||
כתוב ב'''שיטה לר"ן''' (שבת כד ב ד"ה שליח ציבור) שהטעם שלא תיקנו ברכה זו ביום טוב, לפי שהסכנה היתה דווקא בלילי שבת שבהם לילית מהלכת, ויש חשש שהנשאר יחידי בבית הכנסת ינזק בה, מה שאין כן ביום טוב שאין הלילית מהלכת בשאר ימות השבוע [מלבד ליל רביעי]. ו'''ר' פרחיה''' בשיטת הקדמונים (שבת כד ב) ביאר שביום טוב, בשונה משבת, העם טרודים בשמחת יום טוב ואין הכל באים לבית הכנסת. וב'''שפת אמת''' (שבת כד ב) כתב טעם אחר, שבשבת הקדימו לבוא לבית הכנסת לקבל את השבת, ולכן סיימו את התפילה מוקדם, ואותם שאיחרו נכנסו לחשש סכנה. אבל ביום טוב אינם ממהרים לבוא, אלא כולם באים משחשיכה ושוב אין סכנה. | |||
==זמנים ומקומות שאין אומרים ברכת מעין שבע== | ==זמנים ומקומות שאין אומרים ברכת מעין שבע== | ||
===ערב פסח=== | |||
===בית חתנים ובית אבלים=== | |||
===בית כנסת שאינו קבוע=== | |||
{{לוקה בחסר}} | |||
==אם יחיד יוצא בה ידי חובתו== | ==אם יחיד יוצא בה ידי חובתו== | ||
כתב '''רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים עה) שמי שלא התפלל ערבית, יכול לשמוע משליח הציבור ברכת מעין שבע מתחילה ועד סוף ויוצא בה ידי חובתו. | כתב '''רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים עה) שמי שלא התפלל ערבית, יכול לשמוע משליח הציבור ברכת מעין שבע מתחילה ועד סוף ויוצא בה ידי חובתו. | ||