9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת מעין שבע"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||שבת כד ב||תפילה ט י-יב|אורח חיים רסח ח-יא}} | {{מקורות||שבת כד ב|ברכות ח א, פסחים י ב|תפילה ט י-יב|אורח חיים רסח ח-יא}} | ||
אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור. | אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<BR/>מבואר מדברי הגמרא שבשבת שאין יו"ט חל בה יש חובה לומר ברכת מעין שבע, וזה נוסחה לפי ה'''רמב"ם''' (תפילה ט י): "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות. אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית, אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי מקדש השבת". | <BR/>מבואר מדברי הגמרא שבשבת שאין יו"ט חל בה יש חובה לומר ברכת מעין שבע, וזה נוסחה לפי ה'''רמב"ם''' (תפילה ט י): "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה ברחמיו שמים וארץ, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו האל הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה להניח להם, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעין הברכות. אל ההודאות אדון השלום מקדש השבת ומברך השביעי, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית, אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וכו' ברוך אתה יי מקדש השבת". | ||
ונוסח רב '''נטרונאי גאון''' (אורח חיים עד) "ברוך אתה יי אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים, מגן אבות בדברו מחיה מתים במאמרו, מלך הקדוש שאין כמוהו, המניח לעמו בשבת קדשו כי בם רצה, לפניו נעבוד ביראה ופחד ונודה לשמו בכל יום תמיד מעון הב[ר]כות ורוב הודאות, אדו[ן] השלום מקדש השבת ומברך שביעי, ומניח בקדושה לעם מדשני עונג זכר למעשה בראשית. אלהינו ואלהי אבותינו קדשינו במצותיך ותן חלקנו בתורתך ושבעינו מטוביך וטהר לבינו לעבדך באמת והנחילנו באהבה וברצון שבתות קדשך ברוך אתה יי מקדש השבת". | |||
וב'''ספר המנהיג''' לראב"ן הירחי כתב (תפילה עמ' מו) "ומכאן תשובה לאותן האומ' במעין שבע מעין הברכות ורוב ההודאות. ועל הנכון צריך לומר מעין הברכות וההודאות לאדון השלום". | |||
==טעם התקנה== | ==טעם התקנה== | ||
עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | עוד מבואר שם בגמרא שהטעם שתיקנו שירד לפני התיבה בשבת הוא משום סכנה. ופירש '''רש"י''' (ד"ה משום סכנה) לפי שבתי כנסיות שלהם לא היו ביישוב, והיה חשש מזיקין לאותם ששוהין לאחר התפילה. אבל בשאר ימות השבוע היו עסוקים במלאכתם ומתפללים ערבית בביתם ולא היו באים לבית הכנסת. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ט יא) שחששו למי שנתאחר לבוא ולא השלים תפילתו וישאר לבדו בבית הכנסת ויבוא לידי סכנה. | ||
<BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. | <BR/>וכתב '''רבנו מנוח''' על הרמב"ם שאף שבתי כנסיות שלנו בתוך העיר ואין לחוש לזה, מכל מקום תקנה לא זזה ממקומה. | ||
וב'''ירושלמי''' (ברכות ח א, פסחים י ב) משמע שלא נתקנה ברכת מעין שבע אלא במקום שאין יין ואי אפשר להם לקדש, שהיו אומרים ברכת מעין שבע ויוצאים בזה ידי חובת קידוש בבית הכנסת. | |||
==אמירתה ביחיד== | ==אמירתה ביחיד== | ||
כתב '''ראבי"ה''' (קצו) שאין היחיד אומר ברכת מעין שבע, וכן שמע בשם ר"י הלבן, לפי שלא נתקנה אלא משום סכנה למתפללים בציבור בבית הכנסת, וכן משמע בגמרא 'שליח ציבור היורד לפני התיבה'. וכתב עוד הראבי"ה שראה בתשובות '''ר' חננאל''' שצריך היחיד לאומרו, אבל כנראה טעות יש שם וכוונתו לאמירת 'ויכולו'. | כתב '''ראבי"ה''' (קצו) שאין היחיד אומר ברכת מעין שבע, וכן שמע בשם ר"י הלבן, לפי שלא נתקנה אלא משום סכנה למתפללים בציבור בבית הכנסת, וכן משמע בגמרא 'שליח ציבור היורד לפני התיבה'. וכ"כ ב'''שבלי הלקט''' (סו). וכתב עוד הראבי"ה שראה בתשובות '''ר' חננאל''' שצריך היחיד לאומרו, אבל כנראה טעות יש שם וכוונתו לאמירת 'ויכולו'. | ||
ודברי ראבי"ה אלו הובאו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תסח) וב'''שלחן ערוך''' (ח). <BR/> | ודברי ראבי"ה אלו הובאו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים תסח) וב'''שלחן ערוך''' (ח). <BR/> | ||
אבל כתב ה'''דרכי משה''' (ג) בשם '''אבודרהם''' (מעריב של שבת) שאם ירצה היחיד לאמרה בלא פתיחה וחתימה רשאי, וכן פסק להלכה ב'''רמ"א''' (ח), ושנוהגים לאמרה עם השליח ציבור יחד בלא הפתיחה והחתימה. וכ"כ '''מהרש"ל''' בהגהות הטור. וכתב ה'''מגן אברהם''' (יא) שהציבור יאמר רק עד 'זכר למעשה בראשית', והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (כא), והוסיף (כב) שאחר שסיימו הקהל לומר עד 'זכר למעשה בראשית' יתחיל שליח הציבור 'מגן אבות' לבדו בקול רם. | אבל כתב ה'''דרכי משה''' (ג) בשם '''אבודרהם''' (מעריב של שבת) שאם ירצה היחיד לאמרה בלא פתיחה וחתימה רשאי, וכן פסק להלכה ב'''רמ"א''' (ח), ושנוהגים לאמרה עם השליח ציבור יחד בלא הפתיחה והחתימה. וכ"כ '''מהרש"ל''' בהגהות הטור. וכתב ה'''מגן אברהם''' (יא) שהציבור יאמר רק עד 'זכר למעשה בראשית', והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (כא), והוסיף (כב) שאחר שסיימו הקהל לומר עד 'זכר למעשה בראשית' יתחיל שליח הציבור 'מגן אבות' לבדו בקול רם. | ||
==יום טוב שחל בשבת== | ==יום טוב שחל בשבת== | ||
ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו. | ביום טוב שחל להיות בשבת, אין מזכירים יום טוב בברכת מעין שבע, וכפי שמפורש בגמרא דלעיל. וכמבואר שם הטעם לפי שאלמלא השבת לא היו אומרים ברכת מעין שבע ביום טוב לבדו. וכן כתבו כל הראשונים.<BR/> | ||
וב'''ר' פרחיה''' בשיטת הקדמונים (שבת כד ב) כתב טעם למה לא תיקנו מעין שבע גם ביום טוב, שהרי אינו יום חול ושוב יש חשש סכנה, וביאר שהעם טרודים בשמחת יום טוב ואין הכל באים לבית הכנסת. אבל ב'''שפת אמת''' (שבת כד ב) כתב טעם אחר, שבשבת הקדימו לבוא לבית הכנסת לקבל את השבת, ולכן סיימו את התפילה מוקדם, ואותם שאיחרו נכנסו לחשש סכנה. אבל ביום טוב אינם ממהרים לבוא, אלא כולם באים משחשיכה ושוב אין סכנה. | |||
==זמנים ומקומות שאין אומרים ברכת מעין שבע== | ==זמנים ומקומות שאין אומרים ברכת מעין שבע== | ||
==אם יחיד יוצא בה ידי חובתו== | |||
כתב '''רב נטרונאי גאון''' (אורח חיים עה) שמי שלא התפלל ערבית, יכול לשמוע משליח הציבור ברכת מעין שבע מתחילה ועד סוף ויוצא בה ידי חובתו. | |||
ובסדור '''רב עמרם גאון''' (סדר שבתות) הביא בשם רב משה גאון שאם התפלל תפילת עמידה אבל לא הזכיר של שבת, יכול לשמוע משליח הציבור מעין שבע מתחילה ועד סוף ולצאת בה ידי חובתו. דברים אלו הובאו גם ב'''תשובות הגאונים''' (אופק יח). | |||
וב'''ספר המנהיג''' (שבת עמ' קמ) חלק על דבריהם וכתב דלא יתכן שיוצא בה, שהרי אין בה מלכות, אלא צריך לחזור ולהתפלל [וראה שם בדבריו שכתב את דברי רב משה גאון ורב נטרונאי גאון כדבר אחד]. גם ב'''אורחות חיים''' (תפילה קא) הביא בשם תשובת הגאונים וספר התרומה והרשב"א שצריך לחזור ולהתפלל. | |||
[[קטגוריה:תפילות שבת]] | [[קטגוריה:תפילות שבת]] | ||