הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"

==טעם האיסור==

<BR/>מכל מקום מבואר במשנה, שאפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא פותח וסוגר את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.

===שכר שבת===

===השכרה במקום שאין חשש מראית עין===

==אריסות==

כתב ה'''רמב"ן''' שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ ה'''רא"ש''' וה'''ר"ן''' וה'''רמב"ם''', וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''.

==קבלנות==

ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא ב'''גמרא''' (שבת  יט א) לגבי איגרת.<BR/>

אבל '''ר"י''' בתוס' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב ה'''רא"ש''' וה'''מרדכי''', וב'''ירושלמי''' (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/>

====תלוש====

<BR/>וראה ב'''בית יוסף''' שכתב על דברי הרמב"ם אלו, שזהו דווקא כששכרו למלאכה מסויימת, אך אם שכרו לכל המלאכות, גם לרמב"ם אסור. וטעם הדבר, לפי שכשהמלאכה מסויימת, אף אם אינו עושה היום יעשה למחר ואין הישראל מרוויח ממה שעושה הגוי בשבת, אבל אם שכרו לכל המלאכות, הרי ודאי יצטרך לו גם למחר, ואם כן יש רווח לישראל גם במה שעושה הגוי מלאכה היום, היינו בשבת.

<BR/>וה'''ראב"ד''' חלק על הרמב"ם בזה, וכתב שכיון שישראל נהנה ממלאכת שבת, אסור.

===עבר והניח לבנות ביתו בשבת בקבלנות===

[[קטגוריה:מלאכת נכרי בשבת]]