9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המלך הקדוש והמלך המשפט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←שיטות הראשונים
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''בעל המאור''' חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.<BR/> | '''בעל המאור''' חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.<BR/> | ||
ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור. | ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור. | ||
<BR/>כהסבר זה נראה גם מדברי ה'''רא"ש''' (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור. | <BR/>כהסבר זה נראה גם מדברי ה'''רא"ש''' (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור. כן הסכים לדינא גם ה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה רבא אמר). | ||
הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא. | הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא. | ||