9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←קבלנות
(←קבלנות) |
(←קבלנות) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==קבלנות== | ==קבלנות== | ||
ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא | ישראל שנותן לגוי לעשות לו מלאכה בקבלנות, כגון לבנות לו בית או לקצור לו שדה, ומשלם לו בסוף העבודה בלי שום יחס למשך הזמן שעשה הגוי את המלאכה, הרי זה מותר, ואף אם הגוי עושה את המלאכה בשבת, שהרי הגוי עושה כן על דעת עצמו, וכל המלאכה מוטלת עליו. כן מבואר מתוך היתר הגמרא באריסות, וכן הוא ב'''גמרא''' (שבת יט א) לגבי איגרת.<BR/> | ||
וכן כתב רבנו תם (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד. | וכן כתב '''רבנו תם''' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) להתיר לתת לנכרי לבנות בית בקבלנות, שהרי אין לישראל רווח במה שממהר לעשות מלאכתו בשבת, ואם באריסות מותר שיש לו שבח במה שהגוי עושה בשבת, כ"ש בקבלנות בנין. ואת הגמרא (מועד קטן יב א) שאוסר שמואל קיבולת בתוך התחום מעמיד רבנו תם בחול המועד. | ||
אבל ר"י (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב | אבל '''ר"י''' בתוס' (שבת יז ב ד"ה אין, עבודה זרה כא ב ד"ה אריסא) חלק על רבנו תם, וכתב שאף שמעיקרא דדינא שרי, מ"מ אסור משום מראית העין, ושמואל במו"ק שם איירי בשבת ואוסר בתוך התחום, לפי שבבנין הרגילות היא לשכור פועלים לפי יום, ולכן הרואה אינו יודע שהנכרי עושה בקבלנות, וחושב ששלוחו של ישראל הוא. אמנם אם הוא חוץ לתחום שאין חשש הרואים מותר, כדברי שמואל שם. וכן כתב ה'''רא"ש''' וה'''מרדכי''', וב'''ירושלמי''' (שבת א ח) מוכח כדבריהם. ועוד כתוב שם שאפילו קבלנות מטלטלין אסורה אם היא בבית ישראל, דגם בזה יש חשש מראית עין. <BR/> | ||
וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת. | וכתבו עוד שאף ר"ת לא סמך על הוראתו להתיר, וכשבנה ביתו לא הניח לפועלים לעשות מלאכתן בשבת. | ||
גם | גם ב'''רמב"ם''' (שבת ו יב-יד) מבואר דקבלנות מותרת מדינא, אבל אם היא מלאכת פרהסיא אסור, לפי שהרואה אינו יודע שקצץ עם הגוי, וחושב ששכר את הגוי לעשות לו מלאכה בשבת, ולכן אם הוא מחוץ לתחום שאין שם ישראל שרואה, מותר. וכן היא דעת '''ספר התרומה''' (קמה-קמו) שכל שאין הגוי נוטל בפירות, אסור. וראה ב'''מאירי''' (ד"ה יש שואלים) שמכריע כשיטה זו, ומבאר שאף שנותן בקיבולת וכל המלאכה על הנכרי, מ"מ כיון שאין הגוי נוטל חלק בפירות, רגיל הישראל לבוא מדי פעם לראות את המלאכה, וניכר שלצורך ישראל הוא עושה, מה שאי"כ באריסות שגם הגוי נוטל בפירות. ולכן במלאכת צנעא ליכא חשש. | ||
וה'''ר"ן''' הביא שיש שחילקו בין שדה ובנין, ואף שאסרו בבנין התירו בשדה, לפי שהרואים יתלו באריסות המותרת ולא בשכירות יום. וכן היא דעת ה'''רשב"א''' בחידושיו (כא ב ד"ה והא), שכתב שכל מה שאסרו במועד קטן קבלנות בתוך התחום הוא דווקא קבלנות בנין, אבל קבלנות שדה ליכא למיחש לרואים. וכתב שכן חילק ה'''רמב"ן''', וכן גם דעת ה'''ריטב"א''' שקבלנות שדה מותרת לפי שתולים באריסות. | |||
<BR/>אבל | <BR/>אבל ה'''ר"ן''' עצמו חלק על דבריהם וכתב שלא התירו בשדה לתלות באריסות אלא כשמשכיר את השדה, לפי שבשניהם הגוי נוטל לבסוף מן הפירות, מה שאין כן בקבלנות, אי אפשר לתלות באריסות, לפי שכשיחקרו בדבר יראו שאין הגוי חולק בפירות וידעו שלא באריסות נטלה, ויחשדוהו בשכיר יום. ובאמת שגם ר"ת שהתיר קבלנות בית, משמע שבשדה אינו מתיר, לפי שיש שבח לישראל במה שעובד הגוי בשבת. | ||
<BR/>וכן הכריעו | <BR/>וכן הכריעו ה'''מגן אברהם''' (ב) וה'''משנה ברורה''' (י) כדברי הר"ן. אבל כתוב ב'''חידושי הריטב"א''' (כא ב ד"ה מעתה) שהכל לפי המקום והזמן, וכן הוא הדין לפי מה שכתבו הפוסקים לגבי שכירות מרחץ, כן הדין גם בקבלנות. | ||
===מלאכת תלוש לצורך מחובר=== | ===מלאכת תלוש לצורך מחובר=== | ||