הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"

מ
שורה 6: שורה 6:
המשנה (עבודה זרה א ט) אוסרת להשכיר מרחץ לגוי, מפני שהמרחץ נקראת על שם ישראל, וביאר רש"י (כא א ד"ה מפני) שכשהגוי יסיק את המרחץ בשבת, יאמרו הרואים שישראל ציווה את הגוי לעשות כן ובשליחותו הוא עושה כן. ומשמע מדבריו שיש איסור עצמי להפעיל מרחץ על ידי גוי, וכן משמע בדברי המאירי על הגמרא (עבודה זרה כא ב ד"ה כלל הדברים) שכתב שאף שאין שליח לדבר עבירה, זה אינו שייך בגוי שאינו בר ציווי, ולכן אסור. <BR/>
המשנה (עבודה זרה א ט) אוסרת להשכיר מרחץ לגוי, מפני שהמרחץ נקראת על שם ישראל, וביאר רש"י (כא א ד"ה מפני) שכשהגוי יסיק את המרחץ בשבת, יאמרו הרואים שישראל ציווה את הגוי לעשות כן ובשליחותו הוא עושה כן. ומשמע מדבריו שיש איסור עצמי להפעיל מרחץ על ידי גוי, וכן משמע בדברי המאירי על הגמרא (עבודה זרה כא ב ד"ה כלל הדברים) שכתב שאף שאין שליח לדבר עבירה, זה אינו שייך בגוי שאינו בר ציווי, ולכן אסור. <BR/>
אבל הרמב"ם (ו יג) כתב את איסור השכרת נכס לגוי בפרק של דיני אמירה לנכרי, שבזה כתב טעם לאיסור (ו א) משום שמא תהא שבת קלה בעיניו ויבוא לעשות כן מעצמו. משמע דליתא איסור עצמי בעצם הפעלת המרחץ על ידי גוי.
אבל הרמב"ם (ו יג) כתב את איסור השכרת נכס לגוי בפרק של דיני אמירה לנכרי, שבזה כתב טעם לאיסור (ו א) משום שמא תהא שבת קלה בעיניו ויבוא לעשות כן מעצמו. משמע דליתא איסור עצמי בעצם הפעלת המרחץ על ידי גוי.
<BR/>מכל מקום אפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא רשאי לפתוח ולסגור את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.
<BR/>מכל מקום מבואר במשנה, שאפילו להשכיר, שאינו עושה בשליחות ישראל, אלא פותח וסוגר את המרחץ על דעת עצמו מתי שרוצה, אפ"ה אסור משום חשש הרואים.


==השכרת נכס==
==השכרת נכס==