9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הפעלת נכס בשבת על ידי נכרי"
←אריסות
(←אריסות) |
|||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
כתב הרמב"ן שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ הרא"ש והר"ן והרמב"ם, וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''. | כתב הרמב"ן שם שמקצת הגדולים הסתפקו לגבי פורני האם מותר לתת אותו באריסות לנכרי שעושה בה מלאכה בשבת. והכריע הוא לאסור, לפי שאין היתר אלא בדבר שדרכו בכך, כגון בשדה, מה שאין כן פורני שאין דרך לתתו באריסות ולכן אסור אף להשכירו. אבל סיים ש'''בעל מתיבות''' התיר בפורני וריחיים כדין שדה. וכתבו הראשונים שהכל כמנהג המדינה, כ"כ הרא"ש והר"ן והרמב"ם, וכ"ד בעל ה'''שלחן ערוך'''. | ||
וראה בתוספות (ד"ה אריסא) בסו"ד שהביאו בשם הר"ם פירוש מחודש לגמרא, שבשדה כיון שהנכרי אינו נוטל מעות בשכרו אלא בגוף הקרקע, הרי הוא כשותף וחשיב כעושה על דעת עצמו. מה שאין כן במרחץ שנוטל מעות בשכרו, שהרי אי אפשר ליטול בגוף המרחץ, אינו דומה לשותף ואסור. ולפי"ז יוצא שאף אם יקח הנכרי את המרחץ באריסות, כלומר שיקבל רווחים לפי תפוקת המרחץ, אסור. אבל לא כן פירשו רוב הראשונים, כפי שעולה מדבריהם, שהתירו אריסות גם במרחץ באופן שליכא חשש הרואים. | וראה בתוספות (ד"ה אריסא) בסו"ד שהביאו בשם הר"ם פירוש מחודש לגמרא, שבשדה כיון שהנכרי אינו נוטל מעות בשכרו אלא בגוף הקרקע, הרי הוא כשותף וחשיב כעושה על דעת עצמו. מה שאין כן במרחץ שנוטל מעות בשכרו, שהרי אי אפשר ליטול בגוף המרחץ, אינו דומה לשותף ואסור. ולפי"ז יוצא שאף אם יקח הנכרי את המרחץ באריסות, כלומר שיקבל רווחים לפי תפוקת המרחץ, אסור. אבל לא כן פירשו רוב הראשונים, כפי שעולה מדבריהם, שהתירו אריסות גם במרחץ באופן שליכא חשש הרואים. | ||
<BR/>אבל ה'''בית חדש''' (רמג ג) ביאר באופן אחר דברי הר"מ, שגם אם נוטל הנכרי חלקו בפירות המרחץ או הריחיים, שרי. וכן הוא בספר התרומה (קמו) ובסמ"ג וסמ"ק. | |||
==קבלנות== | ==קבלנות== | ||