הבדלים בין גרסאות בדף "טעות וספק בברכות"

<BR/>גם נסיון הפשיטה מברכות קריאת שמע מתבאר לפי זה, שמדובר שפתח בברכה ואמר 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם' '''על דעת''' לומר יוצר אור אך נזכר ואמר 'המעריב ערבים'.

<BR/>כפירוש זה נראה גם מדברי ה'''תוספות''' (ד"ה פתח), וכן הסכים לה ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס).

==== למה לא מועיל מצד מצוות אין צריכות כוונה ====

ה''''רי"ף''' לעומת זאת מפרש שמדובר שהחזיק כוס שכר בידו וסבור שהוא יין, והתחיל לברך 'בורא פרי הגפן', ואף אמר 'בורא פרי הגפן' אלא שמיד נזכר שהוא שכר והוסיף 'שהכל נהיה בדברו'. נמצא שברכתו היתה: "בא"י אמ"ה בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו". ובאמת הרי"ף לא גורס את המילה '''אדעתא''', כלומר שלא רק כוונתו היתה לומר בורא פרי הגפן, אלא שאמר כן ממש.

<BR/>הבדל נוסף יש בגירסת הרי"ף, שבהצגת הספק של הגמרא הוא אינו גורס 'אי בתר '''עיקר ברכה''' אזלינן', אלא האם בתר '''פתיחה''' אזלינן או בתר חתימה.

ה'''רשב"א''' (יב א ד"ה הכי גריס) הקשה על שיטת הרי"ף, שאם סיים כבר 'בורא פרי הגפן', פשיטא של יצא ומה בכך שהוסיף אחר כך 'שהכל נהיה בדברו', אין זה אלא תוספת על מה שבירך כבר, ואינו מועיל.