הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 93: שורה 93:


== מכירת פירות ערלה לגוי קודם שבאו לעולם ==
== מכירת פירות ערלה לגוי קודם שבאו לעולם ==
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א אלף קכה) בשם ה'''ראב"ד''' שמותר למכור לגוי פירות ערלה קודם שבאו לעולם, לפי ש[[הקניית דבר שלא בא לעולם|אין אדם מקנה דבר שלא בעולם]], והעצים עצמם אין בהם איסור ערלה. והביאו ה'''שלחן ערוך''' להלכה (טו).<BR/>
כתב ה'''רשב"א''' בתשובה (א אלף קכא) בשם ה'''ראב"ד''' שמותר למכור לגוי פירות ערלה קודם שבאו לעולם, לפי ש[[הקניית דבר שלא בא לעולם|אין אדם מקנה דבר שלא בעולם]], והעצים עצמם אין בהם איסור ערלה. והביאו ה'''שלחן ערוך''' להלכה (טו).<BR/>
ב'''טורי זהב''' (כג) תמה על דין זה, שהרי לענין השותפות פסק השלחן ערוך שצריך תנאי קודם השותפות, ומבואר שאם כבר התחילו את השותפות לא מועיל תנאי אפילו שעדיין לא צמחו הפירות, ולכאורה אינו מובן מדוע, שהרי הם לא באו לעולם? ונשאר בצ"ע.<BR/>
ב'''טורי זהב''' (כג) תמה על דין זה, שהרי לענין השותפות פסק השלחן ערוך שצריך תנאי קודם השותפות, ומבואר שאם כבר התחילו את השותפות לא מועיל תנאי אפילו שעדיין לא צמחו הפירות, ולכאורה אינו מובן מדוע, שהרי הם לא באו לעולם? ונשאר בצ"ע.<BR/>
ב'''ביאור הגר"א''' (מד) כתב שלפי דברי הראב"ד הללו יכל לפרש כן גם את הסוגיה בעבודה זרה, שרבא הורה להיתר מפני שעשו חלוקת שותפות באופן כזה שמקנה לו קודם שבאו לעולם. ואינו מובן מדוע דחק הראב"ד בהשגות לפרש באופן רחוק.
ב'''ביאור הגר"א''' (מד) כתב שלפי דברי הראב"ד הללו יכל לפרש כן גם את הסוגיה בעבודה זרה, שרבא הורה להיתר מפני שעשו חלוקת שותפות באופן כזה שמקנה לו קודם שבאו לעולם. ואינו מובן מדוע דחק הראב"ד בהשגות לפרש באופן רחוק.

תפריט ניווט