9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←האם מותר לעקור בידיים או שכל ההיתר הוא רק בדיעבד
| שורה 68: | שורה 68: | ||
כעי דברים אלו כתב ה'''פתחי תשובה''' (יג) בשם '''לבושי שרד''' (קה) שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה, והורה לאיסור דבמשנה ושלחן ערוך לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה | כעי דברים אלו כתב ה'''פתחי תשובה''' (יג) בשם '''לבושי שרד''' (קה) שנשאל מאיש אחד שנטע לו פרדס אם מותר להביא ממקום אחר אילן זקן עם גוש העפר שסביבותיו באופן שיכול לחיות מהגוש ולנוטעו בפרדס שלו כדי לפוטרו מערלה, והורה לאיסור דבמשנה ושלחן ערוך לא אמרו אלא דיעבד כו' וגם בלא"ה לדידן יש לאסור לכתחלה כי אין אתנו יודע עד מה | ||
אמנם בספר '''שערי צדק''' דאנציג {{היברובוקס|25000|69|משפטי | אמנם בספר '''שערי צדק''' דאנציג {{היברובוקס|25000|69|משפטי ארץ ו יא}} כתב דין זה שעקרו בידיים או שעקרו רוח או שטפו נהר וכו', ולא חילק בזה כלל.<BR/> | ||
וכן ה'''ערוך השולחן''' (רצד לה) כתב על דברי הלבושי שרד שאין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מהגמרא אין שום דקדוק.<BR/> | וכן ה'''ערוך השולחן''' (רצד לה) כתב על דברי הלבושי שרד שאין בזה שום טעם לעשות גזירות חדשות והדקדוק מהגמרא אין שום דקדוק.<BR/> | ||
גם בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב. | גם בשו"ת '''ציץ אליעזר''' {{היברובוקס|14500|84|א יט יב-יד}} כותב שחידוש גדול הוא לחלק בהכי, ולא מצאנו בערלה שיהיה תלוי בדעת האדם לענין שנות ערלה, שהכל תלוי אם עברו עליו ג' שנים ולא נתבטל חיותו על ידי הפסקת חיותו, וזה יש לומר גם בעקרו בידיים שלא נתבטלה הנטיעה הראשונה. ומה שהמשנה והפוסקים נקטו תמיד 'נעקר' לשון דיעבד, כתב ליישב שהם דיברו בדרך בני אדם, ואין דרכם של בני אדם לעקור אילן בידיים לנטעו במקום אחר, ובפרט אילן זקן. ועוד יש לומר, שהשמיענו שגם בנעקר ונשתל מאליו חייב בערלה כל שאינו יכול לחיות, ושאינו תלוי בדעתו כלל, שאפילו לא כיוון לבטל הנטיעה הראשונה אפילו הכי חייב. | ||