9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלקי העץ והפרי השונים לענין ערלה ונטע רבעי (עריכה)
גרסה מ־12:50, 25 באוקטובר 2018
, 12:50, 25 באוקטובר 2018אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== המקורות התנאיים והתלמודיים == | == המקורות התנאיים והתלמודיים == | ||
נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | נאמר בפסוק (ויקרא יט ג): {{ציטוט|"וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָת֖וֹ אֶת־פִּרְי֑וֹ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים יִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל".}} | ||
ה''' | ה'''משנה''' {{היברובוקס|37940|300|ערלה א ח}} מביאה דוגמאות שונות לחלקי פרי האסורים משום ערלה, מלבד הפרי עצמו שנאכל: ענקוקלות, חרצנים, זגים, תמד, קליפי רימון, נץ הרימון, קליפי אגוזים וגרעינים. | ||
<BR/>עוד אומרת המשנה שחלקים אלו אף שאסורים הם משום ערלה, מותרים משום רבעי. | |||
<BR/>ומסיימת המשנה, ש'הנובלות כולן אסורות'.<BR/> | |||
ה''' | ה'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36b&format=pdf (ברכות לו ב)] דורשת מהפסוק את המקור לדין זה, "וערלתם ערלתו '''את''' פריו" - את הטפל לפריו. כלומר, לא רק החלק הראוי לאכילה אסור משום ערלה, אלא כל מה ששומר על הפרי, גם עליו חל איסור ערלה.<BR/> | ||
<BR/> | ב'''ירושלמי''' (ערלה ג א) לעומת זאת, ישנה מחלוקת מהיכן בדיוק נלמד דין זה. לפי דעה אחת שם באמת דין זה נלמד מהמילה 'את' שבא לרבות את הסמוך לפריו, כלומר הקליפין והגרעינין. לעומת זאת, לפי דעה אחרת שם, הקליפה נלמדת מהמילה 'וערלתם' כלומר לשון כיסוי, שגם הכיסוי של הפרי אסור משום ערלה, ואילו מהמילה 'את' יש לרבות רק את הגרעינין. ולדעה נוספת שם בירושלמי גם דין הגרעינים נלמד מ'וערלתם ערלתו' שהכוונה על הפרי שעוטף ומכסה את הגרעין. | ||
לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.<BR/> | לעומת זאת, החלקים בעץ שאינם חלק מהפרי עצמו אלא שייכים הם לעץ, אין בהם איסור ערלה. וכך אומרת המשנה שם {{היברובוקס|37940|298|ערלה א ז}}, שהעלים והלולבים ומי גפנים והסמדר, מותרים בערלה וברבעי.<BR/> | ||
| שורה 36: | שורה 37: | ||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה הרב '''טורי זהב''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי. | ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6813|יורה דעה רצד א}} העתיק בסתם דברי הטור שהתמרים שאינם מתבשלים אסורים בערלה ופטורים ברבעי, והוסיף שיש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי. ותמה על זה הרב '''טורי זהב''' (ה ד"ה העולה מכל זה) מדוע כתב דברי הטור בסתם ודברי הרמב"ם ביש מי שאומר, בעוד שרוב ככל המפרשים מסכימים לפירוש הרמב"ם שהנובלות אסורות אף ברבעי. | ||
== עץ שטעמו שווה לפריו == | |||
{{להשלים}} | |||
כתב בשו"ת '''בנין ציון''' אטלינגר {{היברובוקס|1122|26|ב נה}} שגם עץ שטעם עצו שווה לפריו, אין לאסור את העץ משום ערלה, שלעולם אינו אסור אלא הפרי. והביא לזה ראיה מהמשנה שהתירה מי גפנים וסמדר, אף שודאי טעמם קרוב לטעם הפרי יותר מאשר טעם העץ. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||