הבדלים בין גרסאות בדף "להחמיר במקום שנפסק להקל"

שורה 20: שורה 20:


=== פירוש לא עשה ולא כלום ===
=== פירוש לא עשה ולא כלום ===
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=11&format=pdf (ברכות יא ד"ה תני)] מתקשים
ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=11&format=pdf (ברכות יא ד"ה תני)] מדגישים שאפילו שבית שמאי מחמירים ובית הלל מקלים, אין לעשות כב"ש שאין הלכה כמותם. אלא שקשה אם כן מה הראיה מסוכה קטנה, שם אמרו שלא קיים מצות סוכה מימיו כי היקל כבית הלל, ואם כן אין ראיה לכאורה שגם להחמיר אין לעשות? ותירצו, שכיון שמעיקר הדין יוצא ידי חובה אם ראשו ורובו בסוכה, ורק גוזרים שמא יימשך אחר שלחנו, לא היה להם לפסול את העושה כב"ה, אלא מדפסלו בכך מוכח שאפילו עושים לחומרא לא יצאו ידי חובה.
 
== להחמיר במקום שנפסק להקל ==
== להחמיר במקום שנפסק להקל ==
כתב ה'''רא"ה''' בחידושיו {{היברובוקס|46470|20|ברכות יא א ד"ה פירוש ומיהא}} שמסוגיה זו יש ללמוד שכל מקום שנפסקה הלכה כאחד החכמים הוא שהתפשטה הלכה כמותו, ויש מי שחולק עליו, אסור לעשות כאותו שחולק אפילו לחומרא, אלא חייב לעשות כהיתרו של אותו שהתפשטה הלכה כמותו. וטעם הדבר הוא משום שנראה כחולק על רבותיו. אמנם לאותו חכם עצמו שחולק, הוא עצמו מותר לעשות כדעתו לחומרא, אבל דווקא בצנעא שלא יתפרסם הדבר.
כתב ה'''רא"ה''' בחידושיו {{היברובוקס|46470|20|ברכות יא א ד"ה פירוש ומיהא}} שמסוגיה זו יש ללמוד שכל מקום שנפסקה הלכה כאחד החכמים הוא שהתפשטה הלכה כמותו, ויש מי שחולק עליו, אסור לעשות כאותו שחולק אפילו לחומרא, אלא חייב לעשות כהיתרו של אותו שהתפשטה הלכה כמותו. וטעם הדבר הוא משום שנראה כחולק על רבותיו. אמנם לאותו חכם עצמו שחולק, הוא עצמו מותר לעשות כדעתו לחומרא, אבל דווקא בצנעא שלא יתפרסם הדבר.