10,104
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←עד מתי יכול לברך
| שורה 47: | שורה 47: | ||
הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה. | הראשונים מסתפקים האם את ברכות קריאת שמע ניתן לברך כל היום, או דלמא רק עד חצות כזמן תפילה לרבנן, או אולי רק עד שעה רביעית כזמן תפילה לר' יהודה. | ||
==== עד ארבע שעות ==== | |||
ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.<BR/> | ה'''רא"ש''' (א י) הביא שלושת צדדי הספק, וכתב שמדברי '''רב האי גאון'''{{מקור}} משמע שרק שעה רביעית יכול לברך, לפי שהוא זמן תפילה לר' יהודה, אבל לאחר מכן הפסיד הברכות, ואם מברך עובר על 'לא תשא'.<BR/> | ||
גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא | גם ה'''רשב"א''' (י ב ד"ה הקורא) הביא דברי רב האי גאון, ותמה הרשב"א מה המקור לדבר זה, והעלה שזהו משום זמן תפילת שחרית לר' יהודה שהיא עד ד' שעות. והוסיף שכן כתב '''רי"ץ גיאת'''{{מקור}} שלדעת רב האי גאון אין לברך אחר ד' שעות, ואם בירך עבר אל לא תשא. | ||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה) כותב שיכול לקרוא ואף לברך אפילו אחר שעה שישית, אלא שאין לו שכר כקורא בעונתה אלא כקורא בתורה. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה לא קראה) הביא דברי הגאונים שאחר שעה רביעית אינו קורא הברכות, וכתב שכן הדברים נראים. | ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה) כותב שיכול לקרוא ואף לברך אפילו אחר שעה שישית, אלא שאין לו שכר כקורא בעונתה אלא כקורא בתורה. אמנם בהמשך דבריו (ד"ה לא קראה) הביא דברי הגאונים שאחר שעה רביעית אינו קורא הברכות, וכתב שכן הדברים נראים. | ||
==== עד חצות ==== | |||
אמנם ה'''תוספות'''{{מקור}} הסתפקו בדבר, האם לא הפסיד ברכות זהו רק עד חצות או אפילו כל היום. וה'''ריטב"א''' (ד"ה הקורא) וה'''שיטה מקובצת''' (ד"ה אבל ר' יצחק) הביאו בשם '''ר"י''' שיכול לברך עד חצות, שהוא זמן תפילה לתנא קמא. | |||
==== כל היום ==== | |||
שיטה נוספת היא שיטת ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=471&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (קריאת שמע א יג)] שכותב שאף אם לא קרא עד ג' שעות, קורא והולך בברכה כל היום, אלא שלא יוצא ידי חובת קריאה בעונתה, ואינו אלא כקורא בתורה. | שיטה נוספת היא שיטת ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=471&rtype=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%93%D7%A3 (קריאת שמע א יג)] שכותב שאף אם לא קרא עד ג' שעות, קורא והולך בברכה כל היום, אלא שלא יוצא ידי חובת קריאה בעונתה, ואינו אלא כקורא בתורה. | ||
<BR/>כן נראה גם מדברי ה'''סמ"ג''' (עשין יח ד"ה מסקינן הלכה), שכתב שגם המאחר לא הפסיד הברכות שלפניה ולאחריה, ולא הזכיר הגבלת זמן לארבע שעות או חצות. | <BR/>כן נראה גם מדברי ה'''סמ"ג''' (עשין יח ד"ה מסקינן הלכה), שכתב שגם המאחר לא הפסיד הברכות שלפניה ולאחריה, ולא הזכיר הגבלת זמן לארבע שעות או חצות. וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' (קריאת שמע ה) וה'''כלבו''' (ט). | ||
==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | |||
ה'''שלחן ערוך''' (נח ו) כותב שאם עברה שעה שלישית ולא קרא, קורא בברכותיה כל שעה רביעית, ואם עברה גם שעה רביעית קורא בלא ברכות. | |||
<BR/>בשו"ת '''משכנות יעקב''' (כ) כותב שבדיעבד אפשר לקרוא גם עד חצות בברכה. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת הרב '''פרי חדש''' לפסוק כהרמב"ם שקורא בברכה כל היום. | |||
== אין לו ציצית ותפילין == | == אין לו ציצית ותפילין == | ||