10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | ||
{{מקורות|ברכות א ב|ברכות ט ב, י ב|ברכות א ב|קריאת שמע א | {{מקורות|ברכות א ב|ברכות ט ב, י ב|ברכות א ב|קריאת שמע א יא-יג|אורח חיים נח א, ו-ז|}} | ||
== מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע == | == מחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע == | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== לכתחילה ובדיעבד == | == לכתחילה ובדיעבד == | ||
=== שיטת הרמב"ם ורבנו יונה=== | |||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) כותב שהזמן שאמרה המשנה 'עד ג' שעות' הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא קודם שתנץ החמה. ומביא ראיה לזה מהמשנה הנ"ל לגבי טובל לקריו, ובודאי אם לא היה הדין כן לקרוא לכתחילה קודם הנץ, היתה המשנה אומרת לקרוא אחר שיעלה מן המים. | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה עד וד"ה ר' יהושע) כותב שהזמן שאמרה המשנה 'עד ג' שעות' הוא רק בדיעבד, אבל לכתחילה צריך לקרוא קודם שתנץ החמה. ומביא ראיה לזה מהמשנה הנ"ל לגבי טובל לקריו, ובודאי אם לא היה הדין כן לקרוא לכתחילה קודם הנץ, היתה המשנה אומרת לקרוא אחר שיעלה מן המים. | ||
<BR/>ויותר מזה לומד רבנו יונה, שיותר ראוי לחוש ולקרוא קודם הנץ החמה, מאשר שיסמוך גאולה לתפילה, שהרי העדיפו שיקרא במים ויפסיק בין קריאת שמע לתפילה, ולא שיאחר הקריאה אחר הנץ. | <BR/>ויותר מזה לומד רבנו יונה, שיותר ראוי לחוש ולקרוא קודם הנץ החמה, מאשר שיסמוך גאולה לתפילה, שהרי העדיפו שיקרא במים ויפסיק בין קריאת שמע לתפילה, ולא שיאחר הקריאה אחר הנץ. | ||
<BR/>גם מלשון ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=6&perek=1&halocha=13 (קריאת שמע א יא)] מדוייק שקריאה אחר ההנץ אינו לכתחילה, שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר''', ויתכן שלמד כן מדברי הירושלמי הנ"ל. וכן כתב גם ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה). | <BR/>גם מלשון ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=6&perek=1&halocha=13 (קריאת שמע א יא)] מדוייק שקריאה אחר ההנץ אינו לכתחילה, שכותב ש'''אם איחר''' וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש, יצא ידי חובתו, שזמנה עד שלוש שעות ביום '''למי שעבר ואיחר''', ויתכן שלמד כן מדברי הירושלמי הנ"ל שפסק כר' יהושע רק בשוכח. וכן כתב גם ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה המשנה השניה). | ||
<BR/>עוד כתב רבנו יונה שם (ד"ה ומצינו) שגם מי שלא קורא קודם עמוד השחר, אלא מאחר לקרוא אחר הנץ, חייב להקדים זמן קריאת שמע ככל שיש באפשרותו, ולא להמתין עד ג' שעות. והוכיח זאת מן הגמרא ביומא לגבי הנברשת של זהב, שכל העם בירושלים היו קוראים את שמע מיד שהיו ניצוצות מנתזים ממנה, והיו צריכים לזה סימן, כדי לקרוא את שמע מוקדם ככל שניתן. | <BR/>עוד כתב רבנו יונה שם (ד"ה ומצינו) שגם מי שלא קורא קודם עמוד השחר, אלא מאחר לקרוא אחר הנץ, חייב להקדים זמן קריאת שמע ככל שיש באפשרותו, ולא להמתין עד ג' שעות. והוכיח זאת מן הגמרא ביומא לגבי הנברשת של זהב, שכל העם בירושלים היו קוראים את שמע מיד שהיו ניצוצות מנתזים ממנה, והיו צריכים לזה סימן, כדי לקרוא את שמע מוקדם ככל שניתן. | ||
=== שיטת שאר ראשונים=== | |||
אמנם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע, יומא לז ב ד"ה אמר אביי) חולקים על זה וסוברים שאף שהלכה כאביי שהוא בתרא, וצריך לקרוא את שמע כוותיקין, מ"מ אין הם חולקים על ר' יהושע שזמן הקריאה עד ג' שעות, אלא שהם היו מדקדקים לקרוא קודם לכן למצוה מן המובחר, וכן נראית דעת הרי"ף והרא"ש. | אמנם ה'''תוספות''' (ברכות ט ב ד"ה לקריאת שמע, יומא לז ב ד"ה אמר אביי) חולקים על זה וסוברים שאף שהלכה כאביי שהוא בתרא, וצריך לקרוא את שמע כוותיקין, מ"מ אין הם חולקים על ר' יהושע שזמן הקריאה עד ג' שעות, אלא שהם היו מדקדקים לקרוא קודם לכן למצוה מן המובחר, וכן נראית דעת הרי"ף והרא"ש. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים נא א) כתב בפשיטות שזמנה נמשך עד סוף ג' שעות ביום, אלא שמצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין, והיינו כשיטת התוספות וסייעתו. | |||
== עד שלוש שעות == | == עד שלוש שעות == | ||
ה'''משנה''' (ברכות א ב) אמרה שזמן קריאת שמע הוא עד שלוש שעות לפי ר' יהושע, וכן פסקה הגמרא (ברכות | ה'''משנה''' (ברכות א ב) אמרה שזמן קריאת שמע הוא עד שלוש שעות לפי ר' יהושע, וכן פסקה הגמרא (ברכות ט ב) הלכה. | ||
<BR/>בסידור '''רב עמרם גאון''' כתוב שקורא עד השעה השלישית, ומשמע עד ולא עד בכלל. וכן הוא ב'''מחזור ויטרי''' וב'''ספר יראים'''. | <BR/>בסידור '''רב עמרם גאון''' כתוב שקורא עד השעה השלישית, ומשמע עד ולא עד בכלל. וכן הוא ב'''מחזור ויטרי''' וב'''ספר יראים'''. <BR/> | ||
ה'''ספר מצוות גדול''' הביא לזה הוכחה ממנהג המלכים לישון שתי שעות ביום, אך הוא עצמו מעיר שאינה ראיה הכרחית. | |||
<BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (ט) כתב כן בשם '''רבנו שמחה''' ושהוכיח כן מהגמרא (ג ב) שאמרה שלפי ר' נתן שאומר שהלילה מחולק לשלוש משמרות ולא לארבע, צריך שמה שדוד המלך אומר 'קדמו עיני אשמורות' ומשמע שתי אשמורות אף שהיה קם בחצות, הכוונה היא שמשמרה אחת היא שש שעות של הלילה, ועוד שתי שעות שהמלכים ישנים ביום (וכר' יהושע שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות), הרי שתי משמרות. מוכח להדיא ששלוש שעות שאמר ר' יהושע הכוונה תחילת שלש שעות, שכן המלכים קמים אחר שתי שעות. | <BR/>ב'''הגהות מיימוניות''' (ט) כתב כן בשם '''רבנו שמחה''' ושהוכיח כן מהגמרא (ג ב) שאמרה שלפי ר' נתן שאומר שהלילה מחולק לשלוש משמרות ולא לארבע, צריך שמה שדוד המלך אומר 'קדמו עיני אשמורות' ומשמע שתי אשמורות אף שהיה קם בחצות, הכוונה היא שמשמרה אחת היא שש שעות של הלילה, ועוד שתי שעות שהמלכים ישנים ביום (וכר' יהושע שכן דרך מלכים לעמוד בשלוש שעות), הרי שתי משמרות. מוכח להדיא ששלוש שעות שאמר ר' יהושע הכוונה תחילת שלש שעות, שכן המלכים קמים אחר שתי שעות. | ||