הבדלים בין גרסאות בדף "חיוב הדלקת נר שבת"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 612 בתים ,  12:12, 6 בינואר 2016
שורה 5: שורה 5:
==מקור החיוב להדלקת נר שבת==
==מקור החיוב להדלקת נר שבת==


מצוות עשה מדרבנן להדליק בערב שבת קודם שקיעת החמה, נר לכבוד שבת. ומצווה זו מדברי סופרים היא כמ"ש '''הרמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)].
וב'''סמ"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21359&st=&pgnum=116&hilite= (עשין ל)]
כתב שהיא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת.
===מקורות חז"ל===
===מקורות חז"ל===


איתא ב'''משנה''' (שבת ב ו) שאחת הסיבות שבגללן נשים מתות בשעת לידתן, היא שאינן זהירות בהדלקת הנר, וכוונת המשנה שם לנר של שבת.
איתא ב'''משנה''' (שבת ב ו) שאחת הסיבות שבגללן נשים מתות בשעת לידתן, היא שאינן זהירות בהדלקת הנר, וכוונת המשנה שם לנר של שבת.


וב'''גמרא''' (שבת כג ב) מובא בשם רב הונא שהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, וביאר '''רש"י''' (ד"ה בנים) ע"פ הפסוק 'כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו), שבזכות נר של מצוה בא אור של תורה. וכן מובא שם כמה מעשים באמוראים שזכו לבנים תלמידי חכמים מפני שהיו רגילים בהדלקת נר שבת.
וב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (שבת כג ב)]
מובא בשם רב הונא שהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, וביאר '''רש"י''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=23b&format=pdf (ד"ה בנים)]
ע"פ הפסוק 'כי נר מצוה ותורה אור' (משלי ו), שבזכות נר של מצוה בא אור של תורה. וכן מובא שם כמה מעשים באמוראים שזכו לבנים תלמידי חכמים מפני שהיו רגילים בהדלקת נר שבת.


ועל דברי ר' ישמעאל ב'''משנה''' (שבת ב ב) ש[[אין מדליקין בעטרן]] מפני כבוד השבת, אומר רבא ב'''גמרא''' (שבת כה ב) דהוא משום שריחו רע, וגזרינן שלא להדליק בו שמא יניחנה ויצא, ומקשה אביי ומה בכך שיצא, ומתרץ רבא דהדלקת נר בשבת חובה. וכן איתא שם בשם רב דהדלקת נר בשבת חובה.
ועל דברי ר' ישמעאל ב'''משנה''' (שבת ב ב) ש[[אין מדליקין בעטרן]] מפני כבוד השבת, אומר רבא ב'''גמרא''' [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (שבת כה ב)]
דהוא משום שריחו רע, וגזרינן שלא להדליק בו שמא יניחנה ויצא, ומקשה אביי ומה בכך שיצא, ומתרץ רבא דהדלקת נר בשבת חובה. וכן איתא שם בשם רב דהדלקת נר בשבת חובה.


===ראשונים===
===ראשונים===


כתב ה'''רמב"ם''' (שבת ה א) דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].
כתב ה'''רמב"ם''' [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=3&hilchos=12&perek=5&hilite= (שבת ה א)] דהדלקת נר בשבת אינה רשות שאם רצה אינו מדליק, ואף לא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה, אלא חובה היא. וכתב ה'''מגיד משנה''' דדבריו הם על פי הגמרא הנזכרת (כה ב) [ועיין שם בדבריו שגרס 'רב יהודה' אבל לפנינו הוא בשם רב].


אבל ה'''תוספות''' (כה ב ד"ה הדלקת) כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא שיסעוד במקום הנר.
אבל ה'''תוספות'''[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=25b&format=pdf (כה ב ד"ה הדלקת)] כתבו שאי אפשר לפרש כן בכוונת רבא, שהרי גם אביי יודע שחובה היא, והיא משנה מפורשת גבי ג' דברים שעליהם נשים מתות בשעת לידתן, וא"כ לא היה מקשה על רבא. לכן פירשו התוס' בכוונת רבא שהחובה היא שיסעוד במקום הנר.


ועיין ב'''פני יהושע''' כאן שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו מאחרות להדליק או שמדליקות בשמנים ופתילות שאינם יפים, אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.
ועיין ב'''פני יהושע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9703&st=&pgnum=117 (כה ב)] שכתב שאין דברי התוס' מוכרחים, דשפיר יש לפרש שמה שאינן זהירות היה בדקדוקי הדינים, שהיו מאחרות להדליק או שמדליקות בשמנים ופתילות שאינם יפים, אבל לא על עצם החיוב, ולכן יש חידוש בדברי רבא שהדלקת הנר חובה היא.
<BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'.
<BR/>וסיים שם הפנ"י דראה לכתוב כן לפי שבאמת אין חילוק בין הדלקת נר במקום סעודה להדלקת נר בבית, שהרי עיקר טעם ההדלקה הוא משום שלום בית, ודלא כדברי התוס'.
וב'''סמ"ג''' (עשין ל) כתב דעיקר ציווי הדלקת הנר היא מדברי נביאים שציוו לכבד את השבת. וב'''מאירי''' (כה ב ד"ה הדלקת נר) הלשון שהיא מדברי סופרים.


==טעם החיוב==
==טעם החיוב==

תפריט ניווט