הבדלים בין גרסאות בדף "שוויה אנפשיה חתיכה דאיסורא"

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות||כתובות ט א||איסורי ביאה יח י|אבן העזר סח ז}}
 
אדם שמחיל על עצמו איסור מכח דיבורו, אך הוא אינו תקף כלפי שאר העולם.
{{מקורות||כתובות ט א||רמב"ם איסורי ביאה יח י|שלחן ערוך אה"ע סח ז}}
 
איסור אותו מחיל אדם על עצמו, אך הוא אינו תקף כלפי שאר העולם.


==פתיחה==
==פתיחה==
שורה 181: שורה 178:


פתחנו את הסוגיה בהגדרת הייחודיות שבדין "שוויה אנפשיה", שהיא היותו חיוב סובייקטיבי כלפי האדם. ראינו שלוש דרכים בהסברת דין זה: נדר, פסיקת דין לעצמו ובירור האמת.<br />הפער שבין ההסברים הוא במידת המחויבות שלהם לעולם המציאותי. לכן ביררנו האם האדם צריך להיות בקיא בטענתו, האם דין "שוויה אנפשיה" עומד מול דמים והאם הוא עומד מול עדים.<br />דנו בשאלה האם כשהאיסור על העולם האישי של האדם משפיע גם על אחרים דין "שוויה אנפשיה" חל. <br />ראינו את מחלוקת האחרונים בין הקצות לתרומת הכרי שנראה ששורשה הוא בהבנת דין "שוויה אנפשיה". <br />בסיום הסוגיה דנו במחויבות שדין "שוויה אנפשיה" יוצר כלפי בי"ד ביחס לכפייה בגירושין, מלקות ועונש מוות.
פתחנו את הסוגיה בהגדרת הייחודיות שבדין "שוויה אנפשיה", שהיא היותו חיוב סובייקטיבי כלפי האדם. ראינו שלוש דרכים בהסברת דין זה: נדר, פסיקת דין לעצמו ובירור האמת.<br />הפער שבין ההסברים הוא במידת המחויבות שלהם לעולם המציאותי. לכן ביררנו האם האדם צריך להיות בקיא בטענתו, האם דין "שוויה אנפשיה" עומד מול דמים והאם הוא עומד מול עדים.<br />דנו בשאלה האם כשהאיסור על העולם האישי של האדם משפיע גם על אחרים דין "שוויה אנפשיה" חל. <br />ראינו את מחלוקת האחרונים בין הקצות לתרומת הכרי שנראה ששורשה הוא בהבנת דין "שוויה אנפשיה". <br />בסיום הסוגיה דנו במחויבות שדין "שוויה אנפשיה" יוצר כלפי בי"ד ביחס לכפייה בגירושין, מלקות ועונש מוות.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אישות]]
[[קטגוריה:אישות]]
[[קטגוריה:עדות]]
[[קטגוריה:עדות]]
[[קטגוריה: כתובות ט א]]
[[קטגוריה: הודאת בעל דין]]
[[קטגוריה: כתובות ט.]]
[[קטגוריה: איסורי ביארה פרק יח]]
[[קטגוריה: אבן העזר סימן סח]]