9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים"
זמני שקיעת החמה בין השמשות וצאת הכוכבים (עריכה)
גרסה מ־10:01, 21 באוגוסט 2018
, 10:01, 21 באוגוסט 2018אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מחלוקת התנאים והפוסקים בגדר זמן שקיעת החמה ובין השמשות, לענין מצוות הנוהגות ביום או בלילה והמסתעף. | מחלוקת התנאים והפוסקים בגדר זמן שקיעת החמה ובין השמשות, לענין מצוות הנוהגות ביום או בלילה והמסתעף. | ||
{{מקורות||שבת לד ב-לה ב|||}} | {{מקורות||שבת לד ב-לה ב|||אורח חיים רסא}} | ||
== סוגיה דשבת == | == סוגיה דשבת == | ||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34b&format=pdf (שבת לד ב)] מובאת ברייתא האומרת שבין השמשות הוא מוגדר כזמן מסופק, ושלושה ספיקות יש בו - ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה, ספק חלקו מן היום וחלקו מן הלילה. לכן מטילים אותו לחומרא לשני הימים. | ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=34b&format=pdf (שבת לד ב)] מובאת ברייתא האומרת שבין השמשות הוא מוגדר כזמן מסופק, ושלושה ספיקות יש בו - ספק כולו מן היום, ספק כולו מן הלילה, ספק חלקו מן היום וחלקו מן הלילה. לכן מטילים אותו לחומרא לשני הימים. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
כלומר הרי"ד סובר גם הוא שהלילה הוא אחר ה' מילין, אלא שלדעתו השקיעה מתחילה ברגע שהשמש מתחילה לרדת מן האופק, ולא כשנעלמת מן העין. | כלומר הרי"ד סובר גם הוא שהלילה הוא אחר ה' מילין, אלא שלדעתו השקיעה מתחילה ברגע שהשמש מתחילה לרדת מן האופק, ולא כשנעלמת מן העין. | ||
=== שיטת הראב"ן === | === שיטת הראב"ן === | ||
ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה. | ה'''ראב"ן''' {{היברובוקס|14544|44|שאלות ותשובות ב}} הביא קושיה זו של ר"ת כדרך אגב, וכתב שמה שאמר ר' יהודה ג' חלקי מיל, זהו לשיטתו שהלילה הוא בהכסיף העליון, אבל אנן קיימא לן שהלילה הוא בצאת הכוכבים, והיינו ה' מיל אחר השקיעה. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
=== תירוצים מהאחרונים === | === תירוצים מהאחרונים === | ||
'''הגרי"א הענקין''' {{היברובוקס|3217|157|(לב איברא 157)}} כתב לתרץ שהמיל האמור במסכת שבת אינו המיל הרגיל, אלא מיל אשכנזי או רוסי, ששני שלישים ממנו הוא ד' מילין רגילים. ולפי זה מתאימה הסוגיה בשבת עם הסוגיה בפסחים, וכן מתאים הדבר עם המציאות (ומוסיף שכן הוא בכמה וכמה שיעורים ומידות בש"ס, כגון פרסה, מנה, אמה וכו' שאינם שווים בכל מקום). ואמנם לא מוציא מזה הלכה למעשה, אך דעתו שם בלאו הכי שיש להחמיר בערב שבת לקבל קודם השקיעה הנראית (הראשונה), ובמוצאי שבת לא להוציא לפני ד' מיל. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||