הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"

אין תקציר עריכה
שורה 36: שורה 36:
הראשונים פסקו כולם כאביי שזמן קריאת שמע הוא כותיקין, אלא שלא בהכרח יש בזה סתירה לשאר הזמנים שהוזכרו במשנה ובגמרא, ולכן ביארו את החילוקים השונים בזמנים, לכתחילה ובדיעבד.
הראשונים פסקו כולם כאביי שזמן קריאת שמע הוא כותיקין, אלא שלא בהכרח יש בזה סתירה לשאר הזמנים שהוזכרו במשנה ובגמרא, ולכן ביארו את החילוקים השונים בזמנים, לכתחילה ובדיעבד.


=== שיטת תוספות ורא"ש ===
=== שיטת רוב הראשונים ===
ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר אביי) כתבו שגם הותיקין מודים שזמן קריאת שמע הוא עד ג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר היו קוראים עם הנץ החמה. וקמ"ל אביי שאף שיכול לקרוא את שמע משיכיר וכדעת אחרים, מ"מ צריך להמתין מעט עד הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה.  
ה'''תוספות''' (יומא לז ב ד"ה אמר אביי) כתבו שגם הותיקין מודים שזמן קריאת שמע הוא עד ג' שעות, אלא שלמצוה מן המובחר היו קוראים עם הנץ החמה. וקמ"ל אביי שאף שיכול לקרוא את שמע משיכיר וכדעת אחרים, מ"מ צריך להמתין מעט עד הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה.  
כן כתב גם ה'''רא"ש''' וכן הוא בקצרה בתוספות בברכות (ט ב ד"ה לקריאת שמע)<ref>יש להעיר שהתוס' בברכות לא הזכירו את הזמן של 'משיכיר', ונראה לכאורה מדבריהם שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) מבואר שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>.
כן כתב גם ה'''רא"ש''' וכן הוא בקצרה בתוספות בברכות (ט ב ד"ה לקריאת שמע)<ref>יש להעיר שהתוס' בברכות לא הזכירו את הזמן של 'משיכיר', ונראה לכאורה מדבריהם שזמן קריאת שמע הוא מעלות השחר, אמנם מדבריהם ביומא (לז ב ד"ה אמר אביי) מבואר שמסכימים להלכה שתחילת הזמן הוא משיכיר ולא משעלה עמוד השחר. והרא"ש כתב שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא משיכיר בין תכלת ללבן ולא הזכיר משיכיר את חבירו. אך בהמשך דבריו מביא דברי הירושלמי שאין בין השיעורים הללו הבדל.</ref>.
שורה 46: שורה 46:
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) כן העירו על הסתירה בין דברי רשב"י למשנה, ויישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר, ולפי דבריהם אסור לכאורה לקרוא קריאת שמע קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק, ואם קרא לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא.
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) כן העירו על הסתירה בין דברי רשב"י למשנה, ויישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר, ולפי דבריהם אסור לכאורה לקרוא קריאת שמע קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק, ואם קרא לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא.


כשיטה זו סובר גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא).
כשיטה זו סוברים גם ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא, ט ב ד"ה לקריאת שמע) וה'''רשב"א''' (ח ב ד"ה ולענין קריאה של שחר), אלא שהם כתבו במפורש שהקורא אחר עלות השחר קודם משיכיר, יוצא ידי חובתו בידעבד, וזאת על פי דברי רשב"י בברייתות, וכפי שכתב הרי"ף.


=== שיטת רבנו יונה והמאירי ===  
=== שיטת רבנו יונה והמאירי ===  
שורה 59: שורה 59:


=== הקושיה מנברשת של זהב ===
=== הקושיה מנברשת של זהב ===
הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה לקריאת שמע) ממה שאמרו במסכת יומא (לז א) שכשהחמה היתה זורחת היו ניצוצות יוצאים מנברשת הזהב שעשתה הלני המלכה, והיו יודעים העם שהגיע נץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע של שחרית. משמע שעיקר זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. ותירצו התוספות שזהו הזמן שהוקבע לציבור לפי שלא היו יכולים למהר כותיקין, שאין רוב בני אדם יכולים לכוון לאותה שעה. וכן תירץ ה'''רא"ש''' (א י).<BR/>
הקשו ה'''תוספות''' (ד"ה לקריאת שמע) ממה שאמרו במסכת יומא (לז א) שכשהחמה היתה זורחת היו ניצוצות יוצאים מנברשת הזהב שעשתה הלני המלכה, והיו יודעים העם שהגיע נץ החמה ויכולים לקרוא קריאת שמע של שחרית. משמע שעיקר זמן קריאת שמע הוא לאחר הנץ. ותירצו התוספות שזהו הזמן שהוקבע לציבור לפי שלא היו יכולים למהר כותיקין, שאין רוב בני אדם יכולים לכוון לאותה שעה. וכן תירצו ה'''רא"ש''' (א י) וה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה וההיא דאמרינן ביומא).<BR/>
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה ומ"מ ותיקין) תירץ באופן אחר, שהניצוצות היו יוצאים מהנברשת לפני הנץ מכח זהרורי האדומומיות שהיו ניכרים בה, ואז היו קוראים ומתפללים בנץ.<BR/>
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה ומ"מ ותיקין) תירץ באופן אחר, שהניצוצות היו יוצאים מהנברשת לפני הנץ מכח זהרורי האדומומיות שהיו ניכרים בה, ואז היו קוראים ומתפללים בנץ.<BR/>
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה.
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה ומצינו) הביא מגמרא זו ראיה, שגם מי שלא קורא קודם הנץ, יש לו להקדים ולקרוא מוקדם ככל שיכול, וכמו שהעם בירושלים היו קוראים מיד כשהיתה החמה זורחת והיו הניצוצות ניתזין מן המנורה.


ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) גם הזכיר את הקושיה מנברשת של זהב, אלא שבעיקר התקשה ממה שאמרו שהקורא עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, ואמאי לא יצא והרי אמרינן שיצא על על פנים בדיעבד מעלות השחר?
ה'''ריטב"א''' (ט א ד"ה אמר ר' אחא) הזכיר גם קושיה ממה שאמרו שהקורא עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, ואמאי לא יצא והרי אמרינן שיצא על על פנים בדיעבד מעלות השחר?
ומתרץ שמה שאמרה הגמרא ביומא שהקורא עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, הכוונה שלא יצא ידי מצוה מן המובחר, לפי שלכתחילה אין לו לקרוא אז.
ומתרץ שמה שאמרה הגמרא ביומא שהקורא עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו, הכוונה שלא יצא ידי מצוה מן המובחר, לפי שלכתחילה אין לו לקרוא אז.