9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|ברכות א ב|ברכות ח ב, ט ב; יומא לז ב|ברכות א ב,ה, ד א|קריאת שמע א יא|אורח חיים נח א-ה}} | {{מקורות|ברכות א ב|ברכות ח ב, ט ב; יומא לז ב|ברכות א ב,ה, ד א|קריאת שמע א יא-יב|אורח חיים נח א-ה}} | ||
מאיזה זמן ביום מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית לכתחילה ובדיעבד, ואיזה זמן הוא עדיף ומצוה מן המובחר. | מאיזה זמן ביום מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית לכתחילה ובדיעבד, ואיזה זמן הוא עדיף ומצוה מן המובחר. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם === | === שיטת הרי"ף והרמב"ם === | ||
ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא את מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/> | ה'''רי"ף''' (ד ב) הביא את מחלוקת התנאים בענין התחלת זמן קריאת שמע, וציטט גם דברי רב הונא ואביי ואת דברי הברייתא אודות הותיקין, ולבסוף כתב 'וכן הלכתא'. והוסיף הרי"ף שלא כל אחד יכול לכוון תפילתו ולעשות כן, ואפילו הכי מצוה לקרותה רק מעט קודם הנץ כדי שיתפלל אחר הנץ החמה, והעיקר שמתפלל ביום, אפילו שלא מתפלל עם הנץ ממש. <BR/> | ||
מבואר בדבריו | לא מבואר להדיא בדבריו אם אביי בא לחלוק על רב הונא, או שסובר שהלכה כרב הונא שהכריע שזמן קריאת שמע הוא משיכיר את חבירו הרגיל אצלו מד' אמות, אלא שיש זמן נוסף לקריאת שמע כותיקין.<BR/> | ||
לענין הברייתות דרשב"י, כותב ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) ששתיהן להלכה, אך לאחר עלות השחר מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית רק בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | לענין הברייתות דרשב"י, כותב ה'''רי"ף''' (ברכות ב א) ששתיהן להלכה, אך לאחר עלות השחר מותר לקרוא קריאת שמע של שחרית רק בדיעבד או בשעת הדחק, כגון שהיה משכים לצאת לדרך, אבל בסתמא אין לקרוא מיד אחר עלות השחר. <BR/> | ||
ה'''רמב"ם''' (קריאת שמע א יא) כותב, שזמן קריאת שמע של יום הוא שיתחיל לקרות קודם שתנץ החמה, באופן שיגמור את הקריאה ואת הברכה האחרונה עם הנץ החמה. אמנם אם איחר וקרא שתעלה השמש, יוצא ידי חובתו, לפי שזמנה עד סוף ג' שעות למי שעבר ואיחר. | |||
<BR/>בדברי הרמב"ם לא הוזכר כלל זמן משיכיר, אלא רק עלות השחר, הנץ וג' שעות. | |||
<BR/>בהמשך דבריו (יב) כותב הרמב"ם, שמי שהקדים וקרא אחר שיעלה עמוד השחר, והשלים הקריאה והברכות קודם שתנץ החמה יצא ידי חובתו, ושכן יש לו לעשות למי שצריך לצאת לדרך ולא יוכל לקרוא בזמנה, שיקרא אחר עלות השחר. | |||
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים נח ד"ה ומ"ש רבנו וכן כתב הרמב"ם) מסביר שהרמב"ם סובר שאביי חולק על רב הונא, ולית ליה כל הזמנים שהוזכרו במשנה, אלא רק קריאת שמע כותיקין עם הנץ, ואמנם בדיעבד ובשעת הדחק | |||
=== שיטת בעל המאור === | === שיטת בעל המאור === | ||