9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של שחרית"
אין תקציר עריכה
| שורה 42: | שורה 42: | ||
לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י שם משמע שלא יוצאים ידי חובת קריאת שמע קודם הנץ, כותבים התוספות והרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | לגבי הקושיה מברייתא דרשב"י שם משמע שלא יוצאים ידי חובת קריאת שמע קודם הנץ, כותבים התוספות והרא"ש כמה אפשרויות: א. הלכה כאביי ולא כריב"ל שפסק כרשב"י. ב. ריב"ל לא פסק כרשב"י אלא במה שיוצאים בזמן זה גם י"ח קריאה של לילה, אבל מה שאמר שקריאת שמע של יום הוא אחר הנץ, לא פסק כרשב"י. ג. רשב"י עצמו מודה שזמן קריאת שמע של שחרית הוא קודם הנץ, אך רצה להשמיע רבותא שאחר הנץ אינו יוצא בשל לילה, או כדי להדגיש שאינו יכול לקרוא בזמן זה גם של יום וגם של לילה. | ||
לגבי הסתירה בין הברייתא דרשב"י הראשונה, שמתירה כבר מעלות השחר לבין המשנה שלנו שמתירה רק משיכיר, לא התייחסו הרא"ש והתוספות בסוגיה שלנו, אך | לגבי הסתירה בין הברייתא דרשב"י הראשונה, שמתירה כבר מעלות השחר לבין המשנה שלנו שמתירה רק משיכיר, לא התייחסו הרא"ש והתוספות בסוגיה שלנו, אך בסוגיה שם העירו בזה, וייתכן שיש מחלוקת ביניהם בנקודה זו. | ||
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) כתב כדברי הרי"ף (יובא להלן) שיכול לקרוא מעלות השחר רק בשעת הדחק כגון שצריך לצאת לדרך | <BR/>ה'''רא"ש''' (א ט) כתב כדברי הרי"ף (יובא להלן) שיכול לקרוא מעלות השחר רק בשעת הדחק כגון שצריך לצאת לדרך ואינו יכול לקרוא בזמנה. אך הרא"ש לא אומר זאת ביחס לזמן המוזכר במשנה 'משיכיר' אלא כהסבר בפני עצמו לסוגיה שם, וקצת משמע בדבריו שמתייחס ל'''כל''' הזמן שבין עלות השחר להנץ החמה<ref>אלא שבסוגיה שלנו מפורש בדבריו שתחילת זמן הקריאה הוא משיכיר, ואף אביי מודה בזה. ואולי צ"ל שסבירא ליה שאין הלכה כרשב"י בהא, ואף בדיעבד ובשעת הדחק אינו יוצא ידי חובה קודם משיכיר.</ref>. | ||
<BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) כן העירו על הסתירה בין דברי רשב"י למשנה, ויישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר, ולפי דבריהם אסור לכאורה לקרוא קריאת שמע קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק, ואם קרא לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא. | <BR/>לעומת זאת ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם) כן העירו על הסתירה בין דברי רשב"י למשנה, ויישבו את הסתירה בכך שרשב"י לא דק, ואין כוונתו מעלות השחר ממש אלא משיכיר, ולפי דבריהם אסור לכאורה לקרוא קריאת שמע קודם זמן זה, אפילו בשעת הדחק, ואם קרא לא יצא אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא. | ||
=== שיטת רבנו יונה והמאירי === | === שיטת רבנו יונה והמאירי === | ||
'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מחלק באופן דומה לשיטת התוספות והרא"ש, וכותב שבאמת אין מחלוקת בין אביי לרב הונא, וגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. אבל אדם אחר שאינו חושש לסמיכת גאולה לתפילה, יכול לקרוא כבר משיכיר. | '''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה תניא) מחלק באופן דומה לשיטת התוספות והרא"ש, וכותב שבאמת אין מחלוקת בין אביי לרב הונא, וגם אביי מסכים שזמנה של קריאת שמע של שחרית הוא משיכיר את חבירו בד' אמות, אלא שהותיקין, מתוך שרצו לסמוך גאולה לתפילה היו מדקדקים לקרוא סמוך לנץ ומתפללים מיד. שאם היו קוראים את שמע קודם לכן, היו צריכים להמתין עם התפילה ולא היו סומכים גאולה לתפילה. אבל אדם אחר שאינו חושש לסמיכת גאולה לתפילה, יכול לקרוא כבר משיכיר.<BR/> | ||
עוד כתב רבנו יונה שבדיעבד ובשעת הדחק יכול לקרוא מעלות השחר, וזהו על פי הברייתא דרשב"י, וכדברי הרי"ף (המובא להלן).<BR/> | |||
דברי רבנו יונה קרובים לדברי התוספות והרא"ש, אלא שהוא מדגיש שותיקין הוא זמן הקריאה לכתחילה, ולאחר הנץ אינו אלא בדיעבד. זאת אומרת שלא כמו התוספות והרא"ש שכתבו שותיקין היא למצוה מן המובחר, רבנו יונה סובר שהוא עיקר הדין {{ראה עוד|תחילת זמן קריאת שמע של שחרית}}. | דברי רבנו יונה קרובים לדברי התוספות והרא"ש, אלא שהוא מדגיש שותיקין הוא זמן הקריאה לכתחילה, ולאחר הנץ אינו אלא בדיעבד. זאת אומרת שלא כמו התוספות והרא"ש שכתבו שותיקין היא למצוה מן המובחר, רבנו יונה סובר שהוא עיקר הדין {{ראה עוד|תחילת זמן קריאת שמע של שחרית}}. | ||
<BR/>כמו כן ברבנו יונה מפורש שבדיעבד או בשעת הדחק יוצא ידי חובה כבר מעלות השחר, דבר שאינו מפורש בתוספות וברא"ש, וייתכן שלא יודו לזה. | |||
ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה זהו מה שנזכר) העמיד את הדינים השונים העולים מהגמרות, ומחלק גם הוא לשלושת הזמנים הנ"ל. שמי שיוצא לדרך למקום שלא יוכל לכוון דעתו, כגון במקום סכנה, התירו לקרוא משעלה עמוד השחר, הואיל והוא זמן קימה לקצת בני אדם. | ה'''מאירי''' (ט ב ד"ה זהו מה שנזכר) העמיד את הדינים השונים העולים מהגמרות, ומחלק גם הוא לשלושת הזמנים הנ"ל. שמי שיוצא לדרך למקום שלא יוכל לכוון דעתו, כגון במקום סכנה, התירו לקרוא משעלה עמוד השחר, הואיל והוא זמן קימה לקצת בני אדם. ואמנם עיקר הזמן הוא משיהא אור היום שולט, שהוא משיכיר בין תכלת ללבן. וותיקין קוראים אותה קודם הנץ החמה כדי שיגמרוה עם הנץ ויעמדו להתפלל מיד. <BR/> | ||
עוד כתב, שיש מי שאומר שמי שקרא קודם עלות השחר כאשר לא היה בסכנה, לא יצא ידי חובה, שהרי שנינו שהקורא את שמע עם אנשי משמר לא יצא ידי חובתו. | |||
==== הקושיה מנברשת של זהב ==== | ==== הקושיה מנברשת של זהב ==== | ||