10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"
←מוקפות חומה ממתי
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} | {{להשלים|כל הסוגיה=כן|סיבה=נכתבו לעת עתה רק ראשונים עיקריים ושלחן ערוך. כמו כן יש מקום להכניס נושאים נוספים, כגון הטעם לחלוקה בין פרזים למוקפים ועוד}} | ||
{{מקורות|מגילה א א|מגילה ב א|מגילה א א|מגילה וחנוכה א ד|אורח חיים תרפח א}} | {{מקורות|מגילה א א|מגילה ב א|מגילה א א|מגילה וחנוכה א ד|אורח חיים תרפח א}} | ||
אלו מקומות קוראים את המגילה בט"ו באדר, וטעם הדין. | אלו מקומות קוראים את המגילה בט"ו באדר, וטעם הדין. | ||
== המשנה והגמרא == | == המשנה והגמרא == | ||
ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=2&format=pdf (מגילה א א)] אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט"ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י"ד באדר. | ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=2&format=pdf (מגילה א א)] אומרת שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים את המגילה ביום ט"ו באדר, וזאת בשונה מהערים הפרוזות שקוראים את המגילה ביום י"ד באדר. | ||
=== מקור הדין === | |||
רבא אומר ב'''גמרא''' (ב ב) שהמקור לדין זה שהמוקפים קוראים בחמישה עשר הוא מהפסוק "על כן היהודים הפרזים" מכך שהפרזים קוראים בארבעה עשר, משמע שמוקפים קוראים בחמישה עשר. | |||
=== מוקפות חומה ממתי === | |||
דעת המשנה שזמן הקובע למוקפות חומה הוא מימות יהושע בן-נון, שכל שהייתה מוקפת חומה אז, אף שאינה מוקפת היום, נחשבת למוקפת וקוראים בה בחמישה עשר. | |||
<BR/>מקור לדין זה לומד התנא בגזירה שווה 'פרזי' 'פרזי'. באסתר כתוב 'היהודים הפרזים' ובספר דברים כתיב 'לבד מערי הפרזי הרבה מאוד' כשם ששם הוא מימות יהושע, כך לענין מגילה מימות יהושע. | |||
<BR/>לעומת זאת דעת ר' יהושע בן קרחה ב'''תוספתא''' (מגילה א א) שהזמן הקובע הוא בימי אחשוורוש, שכן מצינו בשושן הבירה שהיא בט"ו ומוקפת חומה, כך כל שמוקפת חומה מימות אחשוורוש. דבריו הובאו גם ב'''גמרא''' (מגילה ב ב), ושם נתבאר שלא סובר הוא את הגזירה שווה של תנא קמא, שאם כן איך שושן עשו בט"ו והרי אין אנו יודעים שהיא מוקפת מימות יהושע, והיה לה לעשות בי"ד.- אמנם תנא קמא סובר שמיוחדת היא שושן שעושה בט"ו אף שאינה מוקפת חומה מימות יהושע, לפי שנעשה בה הנס. | |||
== כרכים המוקפים בחוץ לארץ == | == כרכים המוקפים בחוץ לארץ == | ||
=== דעת ר' סעדיה גאון === | === דעת ר' סעדיה גאון === | ||
רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים. | רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים. | ||