10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים. | רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחול לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל. | <BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחול לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל. | ||
=== דעת רוב הראשונים === | === דעת רוב הראשונים === | ||
לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות: | לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות: | ||
==== דעת הרמב"ן ==== | |||
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים אינו תלוי בקדושת הארץ, שאף משבטלה קדושתה היו קוראים במוקפים בט"ו, ולכן הוא הדין בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמהם בפנים, אך מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל. | |||
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו. | |||
<BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה. | |||
==== הראיה מהוצל ==== | ==== הראיה מהוצל ==== | ||
* ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>. | * ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>. | ||
==== | ==== הראיה מהירושלמי ==== | ||
ה'''רמב"ן''' | ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=321 (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים. | ||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||