9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כניסה להר הבית בטומאה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (א.א העביר את הדף עליה להר הבית לשם כניסה להר הבית בטומאה: השם הקודם מתייחס לסוגיה אקטואלית ולא לסוגיה תלמודית. השם החדש מתאים יותר לסוג...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|כלים א ה|פסחים סז א|ירושלמי|ביאת מקדש ג ג-ד|אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)}} | {{מקורות|כלים א ה|פסחים סז א|ירושלמי|ביאת מקדש ג ג-ד|אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)}} | ||
אם מותר | אם מותר להיכנס להר הבית בטומאה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון. | ||
== | |||
ב'''משנה''' (כלים א | == אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית == | ||
ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37949&st=&pgnum=73 (כלים א ח)] מבואר שלהר הבית (שהוא כנגד מחנה לויה שהיה במדבר), מותר לגויים וטמאי מתים להיכנס, אך אסור לזבים ולזבות לנדות וליולדות להיכנס לשם. לעומת זאת לחיל אף גויים וטמאי מתים אסורים להיכנס. | |||
וכן מבואר ב'''גמרא''' (פסחים סז א) וב'''רמב"ם''' (ביאת מקדש ג ג-ד) מבואר שאף שטמאי מתים אסורים להיכנס לבית המקדש והעזרות (למן החיל המקיף אותם), לשאר הר הבית מותר לטמא מת להיכנס. | |||
=== בעל קרי === | |||
בענין בעל קרי, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, אך הרמב"ם פסק שהוא מותר בכניסה. | |||
== אם ידוע לנו מקום המקדש == | == אם ידוע לנו מקום המקדש == | ||
ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=244&hilite= (א תרצא)] כתב<ref> נצטט כאן דברים שכתב הרב הראשי הרב אברהם שפירא בגדולת הרדב"ז (בענין יהודי אתיופיה, מנחת אברהם ח"א טז): "אין בכח רבני דורנו לדחות פסק שפסק הרדב"ז שהיה גדול הדור, ובין תלמידיו המפורסמים היו האר"י הקדוש ורבי בצלאל אשכנזי, והיה מגדולי המשיבים בכל הדורות ומימיו אנו שותים, ובין שואליו נמנו רבותינו הב"י והמבי"ט הריב"ל והרשד"ם ועוד גדולי הדורות". יש להעיר שהרב שפירא עצמו לא התיר את העליה להר הבית, אולם אין בידינו תשובה כתובה שלו בנושא.</ref> שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה<ref>יש להוסיף שקביעה זו מקבלת סיוע מעדויות רבות במהלך הדורות, בין מיהודים ובין מנכרים. יחודו של הרדב"ז הוא בכך שהסתמך על מיקומה של אבן השתיה להלכה, ואף בשאלות הנוגעות לאיסור כרת (הרדב"ז לא פירש מנין לו דבר זה, אך פשוט לו שאין ספק בדבר).</ref>. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) , ה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) , ו'''כף החיים''' (אורח חיים תקסא ח). | ה'''רדב"ז''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=244&hilite= (א תרצא)] כתב<ref> נצטט כאן דברים שכתב הרב הראשי הרב אברהם שפירא בגדולת הרדב"ז (בענין יהודי אתיופיה, מנחת אברהם ח"א טז): "אין בכח רבני דורנו לדחות פסק שפסק הרדב"ז שהיה גדול הדור, ובין תלמידיו המפורסמים היו האר"י הקדוש ורבי בצלאל אשכנזי, והיה מגדולי המשיבים בכל הדורות ומימיו אנו שותים, ובין שואליו נמנו רבותינו הב"י והמבי"ט הריב"ל והרשד"ם ועוד גדולי הדורות". יש להעיר שהרב שפירא עצמו לא התיר את העליה להר הבית, אולם אין בידינו תשובה כתובה שלו בנושא.</ref> שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה<ref>יש להוסיף שקביעה זו מקבלת סיוע מעדויות רבות במהלך הדורות, בין מיהודים ובין מנכרים. יחודו של הרדב"ז הוא בכך שהסתמך על מיקומה של אבן השתיה להלכה, ואף בשאלות הנוגעות לאיסור כרת (הרדב"ז לא פירש מנין לו דבר זה, אך פשוט לו שאין ספק בדבר).</ref>. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) , ה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) , ו'''כף החיים''' (אורח חיים תקסא ח). | ||