הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"

<BR/>כלומר עולה מדברי הברייתות, שגרעינים מחמשת מיני דגן שהם שלמים, בין אם בישלן ובין אם אכלן חיים, מברך בורא פרי האדמה.

<BR/>ו'''תלמידי רבנו יונה''' (כו א) כתבו להדיא, שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך הכוסס את החיטה. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט).

<BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש.

ב'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי כשעושים) הביא דברי שניהם וחלק עליהם, וכתב שדעת הטור שכל חמשת המינים שווים לענין זה לברך עליהם בורא פרי האדמה. וב'''דרכי משה''' (א) חלק עליו, שאף שהטור כתב בסתמא, מ"מ אין כוונתו אלא הראוי לאכילה, ולכן העלה להלכה לברך 'שהכל' כדברי הכלבו.

=== שלחן ערוך ואחרונים ===

=== ברכה אחרונה ===

'''כלבו''' (כד ד"ה ופסק הרי"ף) בשם '''רבנו יונה''' כתב לברך בורא נפשות, ושכן כתב הרמב"ם, אבל הביא גם שיש מן החכמים שאמרו שמברכים מעין שלוש, וחותם על הארץ ועל הפירות, לפי שהוא משבעת המינים ופרי האדמה.

<BR/>ב'''אבודרהם''' (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) כתב בשם בה"ג ורשב"ם בורא נפשות, ובשם התוספות כתב שהסתפקו בזה, ולכן יש להיזהר מלאכלם אלא בתוך הסעודה.