9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
== | ברכה ראשונה ואחרונה על חמשת מיני דגן שבישלם בגרעיניהן, שלמים או שבורים. | ||
== גרעינים שבורים == | |||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37&format=pdf (ברכות לז א)] מובאת ברייתא האומרת, שעל מעשה קדרה יש לברך מזונות ומעין שלוש. ועוד תניא - "אלו הן מעשה קדרה חילקא וטירגיס, סולת, זריז וערסן ואורז". | ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=37&format=pdf (ברכות לז א)] מובאת ברייתא האומרת, שעל מעשה קדרה יש לברך מזונות ומעין שלוש. ועוד תניא - "אלו הן מעשה קדרה חילקא וטירגיס, סולת, זריז וערסן ואורז". | ||
<BR/>ופירשו רש"י והראשונים ששמות אלו הם בעצם גרעיני חיטה לאחר שחילקום לשנים לשלושה לארבעה או לחמישה. | <BR/>ופירשו רש"י והראשונים ששמות אלו הם בעצם גרעיני חיטה לאחר שחילקום לשנים לשלושה לארבעה או לחמישה. | ||
<BR/>וכן כתבו להלכה כל הראשונים וכן הוא ב'''רמב"ם''' (ברכות ג ד), וב'''שלחן ערוך''' (רח ב). | |||
וכן | == גרעינים שלמים == | ||
=== ברכה ראשונה === | |||
מבואר מהגמרא לעיל, שכאשר הגרעינים הם שלמים, אינו נחשב מעשה קדרה לענין ברכה, ואין ברכתו מזונות אף שהוא מחמשת מיני דגן, ורק כאשר הגרעינים מחולקים, מקבלים הם דין של מעשה קדרה. ובאמת מיד בסמוך מביאה הגמרא ברייתא נוספת, שקובעת שהכוסס את החיטה מברך בורא פרי האדמה. | |||
וכן מבואר מתוך דברי ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ד), שכתב שדגן שחילקו או או כתשו ובשלו בקדרה, כגון ריפות וגרש כרמל, הרי הם מעשה קדרה וברכתם מזונות. משמע שאם בישל את הגרעין שלם, אינו מברך מזונות. | |||
<BR/>וב'''תלמידי רבנו יונה''' כתבו (כו א), שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך ה[[כוסס את החיטה]]. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט). | <BR/>וב'''תלמידי רבנו יונה''' כתבו (כו א), שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך ה[[כוסס את החיטה]]. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט). | ||
<BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש. | <BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש. | ||
| שורה 19: | שורה 25: | ||
ה'''משנה ברורה''' (ג) הסכים לדברי הגר"א שיש ט"ס בלשון השו"ע, אבל גם הסכים לדינא לדברי המג"א שאם נתמעכו בבישול, אף שנתנם בקדרה שלמים בקליפתן, מברך בורא מיני מזונות. | ה'''משנה ברורה''' (ג) הסכים לדברי הגר"א שיש ט"ס בלשון השו"ע, אבל גם הסכים לדינא לדברי המג"א שאם נתמעכו בבישול, אף שנתנם בקדרה שלמים בקליפתן, מברך בורא מיני מזונות. | ||
=== ברכה אחרונה === | |||
== דיוני האחרונים == | == דיוני האחרונים == | ||
=== ראוי לאכילה או לשתיה === | === ראוי לאכילה או לשתיה === | ||